תאור
התיירות בערבה התיכונה נשענת על תהליכים רחבים ומגמות בארץ ובעולם. משבר החקלאות בשנות ה-80 הוביל את תושבי הכפר לחיפוש אחר אלטרנטיבה לחקלאות. במקביל, יזמים נוספים שנחשפו למספר ההולך וגדל של מבקרים, ראו בכך הזדמנות לפתוח עסקים אחרים אשר יספקו את צרכי המבקרים (מוצרים משלימים). מכאן, החלו להתפתח עסקים כמו טיולי ג'יפים, מסעדות, פעילויות מסביב למשק החקלאי, חנויות אומניות ואטרקציות. הממשלה הכירה בתופעת התיירות הכפרית רק בשנת 1992 ומשרד התיירות החל להקצות תקציבים להפעלת יועץ לתחום והקמת מערך תמיכה. התיירות הכפרית מאופיינת במיקום (מרחבים ויישובים כפריים), בתפקוד (מבוססת על המאפיינים של הכפר, שטחים פתוחים, מגע עם הטבע), בגודל (עסקים קטנים, מבנים וישובים קטנים) ובהתנהלות (מפותחת ומנוהלת על ידי הקהילה המקומית).
בשנת 1996 הוקמו הצימרים הראשונים בערבה על ידי משפחות בלוך ושומרון בעין יהב. זו הייתה הסנונית הראשונה לחשיבה אחרת ולפיתוח מוקד נוסף, מלבד החקלאות, כמקור תעסוקה ופרנסה לתושבים. בשנת 2000, החליט ראש המועצה דאז, שי בן אליהו ז"ל, על הקמת מחלקת תיירות במועצה. הרחבת ענף התיירות ופיתוחו, הפכו את האזור ליעד תיירותי משמעותי בארץ ולתחום מרכזי בתעסוקות לא חקלאיות. הנהגת המועצה שמה כמטרה להרחיב, לבסס ולפתח את ענף התיירות כפתרון הולם לבעיית אכלוס (קליטה חדשה וקליטת בנים חוזרים) וכתעסוקה או פרנסה נוספת למתיישבים קיימים.
תיירות ערבה במדיה החברתית:
עדכון אחרון 5-2-2019 10:20
חשיפות: 1441 דרוג: 0.00 (0 הצבעות)