זכור לי אחד הרגעים שבהם הביעו אהבה הילדים שלי כשהיו פיצקלה, היה כאשר הם הציעו לי את המוצץ שלהם. עבור ילד קטן המוצץ הוא אחד הדברים בין היקרים ביותר עבורו. שאלו קבוצת יל ...
שנות השבעים מדינה שלמה צמודה לערוץ הראשון, אפילו לא הפריע לאף אחד שהשידור בשחור ולבן. כולם ילדים כמוני ועד זקנ
החיים מפתיעים ללא הרף, מתנהלים לכאורה במסלולם, בשגרת משפחה, עבודה, חברים, המעניקה לנו אשליית ביטחון ויציבות. ל
אחת לשבועיים היא הגיעה לנקות את ביתי. אישה מבוגרת להערכתי מעל גיל 50, עובדת זרה מאוקראינה, את שמה אינני זוכר . בז
"תפסיקו כבר אני ממש מרגיש שאתם מזהמים את נשמתי, אני לא רוצה לשמוע את הדיבורים האלה”!!! כך אני דורש מילדיי באו
לפני הרבה הרבה שנים הגיעו הטלוויזיות הראשונות לארץ. אנחנו במשפחה התחדשנו באחת, כשאצל רוב השכנים היא הפכה זה מ
"אבא נפצע אני נוסעת לבית החולים הדסה בירושלים". אפילו את הדרך בה קיבלתי את הבשורה הקשה ששינתה את חיינו לא
עכשיו אנחנו כאן קרקע אמצעית MIDDLE GROUND בין הישן שהתפרק לחדש שטרם נוצר האדמה נשמטה תחת רגלינו, פחד טלטלה חדרו אל ג
ולעיתים נדמה שאין ביננו כלום, אין חוט מחבר. והלב נשאר אטום בכל דבר רואים הפוך כמו שני אנשים שונים. בשני קצוות, ב
ישראל במלחמה. כולנו מרגישים את כוחה של הרוח הישראלית, כוח החיבור בינינו, כהבטחה לעמידתנו האיתנה בשתי החזיתות,