מסלול אופניים לכל המשפחה העובר לאורך גדות נחל האלה. מעל למסלול מתנשא תל צפית הגדול, המעניק תצפית מרהיבה, ובצדו נמצא יער חרובית, שמספק חניונים רבים להתארגנות לקראת הטיול ולבילוי של פיקניק בכיף בסופו

איך מגיעים

מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1): יורדים במחלף לטרון לכביש מס’ 3, חוצים את צומת נחשון וממשיכים לכיוון צומת ראם (מסמייה). כ-2 ק”מ אחרי רבדים, מעט לפני צומת ראם, פונים שמאלה בכביש 383. כ-2 ק”מ אחרי כפר מנחם פונים ימינה ליער חרובית. נוסעים בדרך הסלולה כשלושה ק”מ עד לחניון אבירם, קצה הדרומי של היער. הבאים מכביש תל אביב-קריית גת (כביש 40) פונים בצומת ראם, מדרום לגדרה, ימינה ומיד שוב ימינה לכביש 383 והמשך כמו שתואר לעיל.

המסלול

מחניון אבירם ניסע לעבר תל צפית , תל ענק הנראה היטב מהחניון. תחילה נרכב כ-200 מ’ בין מטעים . מימין – חלקות של עצי פרי נשירים (אפרסק, אגס, תפוח ושזיף) ומשמאל הדרים. מעבר לחלקות, למרגלות התל, אנו נתקלים בערוצו הרדוד של נחל האלה . לפני ערוץ הנחל נמצא בית באר חרב (זהירות!).
מעבר לערוץ הנחל אנו נמצאים בנקודת פיצול של שני מסלולי טיול. נפנה ימינה (מערבה) בדרך המצעים המלווה את נחל האלה. מימין נראית היטב תחנת הכוח של חברת החשמל.
נחל האלה הוא יובל חשוב של נחל לכיש. הוא מנקז את המורדות המערביים של הרי חברון ומביא אותם לים התיכון ליד אשדוד. נחל האלה הוא נחל אכזב בעיקרו ורק פה ושם נובעים בו מעיינות קטנים. קק”ל, המשרד לאיכות הסביבה, רשות ניקוז שורק, חברת החשמל, המועצה האזורית יואב-יהודה וחברת חוצה ישראל חברו יחדיו לטפחו ולשמרו כערך טבע וכמשאב תיירותי.
תחילת הדרך מובילה אותנו אל שדות חיטה, הצובעים את השטח בירוק בחורף ובצהוב בטרם קציר. גידול נפוץ נוסף כאן הוא החימצה (חומוס). עד מהרה נבחין ב תחנה הידרומטרית , המודדת את כמות ספיקות המים הזורמים בנחל בשעת שיטפון וזרימה.
לכל אורך גדת הנחל נבחין בנטיעות של עצים צעירים שביצעה קק”ל כחלק משיקום נחל האלה. העצים נועדו לייצב את גדות הנחל ולשמור עליהן מפני סחיפת קרקע וסתימת הערוץ. כשיגדלו העצים הם יספקו צל למטיילים. קק”ל ביצעה לאורך הדרך פעולות ניקוז לשמירה על השביל בעת שהוא חוצה את הנחל.
השביל חולף על פני כמה מקבצי עצים ובהם שולחנות לפיקניק ונקודת צל למנוחה. כ-2 ק”מ מנקודת ההתחלה יוצא ימינה שביל מהדרך הראשית. נפנה בשביל ימינה ולאחר כ-100 מ’ נגלה עץ איקליפטוס ענק. הגענו לעין לופית. מים לא תמיד נגלה בו, אך משוכות הפטל, גבעולי הסוף ועצי הערבה מעידים על לחות השוררת בקרקע.
אפשר להמשיך בשביל הצדדי מעט הלאה ולהגיע למקבץ של מבנים ועצי שיזף עתיקים. בין המבנים באר אנטיליה (זהירות: הבאר עמוקה מאוד וללא מעקה). באר אנטיליה היא באר המצוידת במתקן שאיבה מיוחד. בעבר סובבה מערכת של גלגלי שיניים שרשרת ועליה קופסאות פח שהיו מעלות מים מקרקעית הבאר. המים היו נשפכים אל ברכת אגירה ומהברכה הזרימו את המים בגרוויטציה לחלקות. בהמות עבודה סובבו את גלגלי השיניים שהעלו את המים מהבאר.
מהבאר ניתן לשוב אל נקודת ההתחלה בשביל שנמצא בפאתי השדה ומקביל לתחנת הכוח. אפשרות אחרת היא לחזור לדרך הראשית של נחל האלה ולהמשיך במורד הנחל עוד כ-2 ק”מ. המסלול מסתיים למרגלות גשר הרכבת, במקום שבו עובר כביש 6 (חוצה ישראל). אפשר כמובן לרכוב תחילה לכביש 6, לחזור לבאר האנטיליה ומשם במקביל לתחנת הכוח לנקודת המוצא.

תל צפית

אין לוותר על ביקור בתל צפית. ניתן לרכוב בדרך המסומנת שחור לצד הדרומי של התל, המתון יותר, ולעלות משם בשביל ירוק, תלול אך קצר, לראש התל. בקטע התלול יש לרדת מהאופניים ולעשות את הדרך ברגל. מראש התל (213 מ’) נפרשת תצפית מרהיבה לכל העברים: הרי יהודה במזרח, גבעות שפלת יהודה מצפון ומדרום ומישור החוף הדרומי במערב.
תל צפית מזוהה כמקום שבו שכנה העיר גת, אחת מחמש ערי הפלשתים. גת ידועה בעיקר כמקום הולדתו של גליית. נראה כי העיר לא נטרה לדוד על שהרג את הענק שלה. אכיש, מלך גת, העניק לדוד מקלט כאשר נמלט משאול המלך.
בתקופה הצלבנית נודעה לתל צפית חשיבות רבה. הצלבנים הקימו בראש הגבעה, ב-1142, מבצר בשם “בלנש גארד” (המשמר הלבן).
בשנים האחרונות מתנהל בתל פרויקט חפירות בניהולו של פרופ’ אהרון מאיר מהמכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת בר אילן. בחפירות התגלו ממצאים רבים של התרבות הפלשתית. ממצא מיוחד במינו, שניתן לראותו בשטח, היא תעלה חפורה שמקיפה את התל ממזרח, מדרום וממערב. אורכה יותר משני ק”מ. החופרים סבורים שהתעלה היא חלק ממערך מצור שהקיף את העיר, ושהדבר נעשה בידי חזאל מלך ארם דמשק, שכבש את העיר בסוף המאה התשיעית לפני הספירה.

כתיבה: חוה בראון ויעקב שקולניק
מידע: חיים סהר – מתכנן שימור קרקע במרחב מרכז
צילומים: חיים סהר, חוה בראון ויעקב שקולניק