נט2יו - איכות ברשת משנת 2004
  עמוד הבית >> מרכז הרססים >> סחבנות

מרכז הרססים

  ראשי  |  הזנה פשוטה  

link מארב - מגזין מקוון לאמנות מארב - מגזין מקוון לאמנות (15-6-2024 6:20:27)

feed סחבנות (1-3-2017 0:59:21)

"חיי היומיום ממציאים את עצמם על ידי ציד לא-חוקי באינספור דרכים על אדמתם של אחרים"

מישל דה סרטו, "הפרקטיקה של חיי היומיום" (1980)

סחבנות היא צורה מסעירה במיוחד של משתמשוּת, המפנה את תשומת הלב לכמה מן התכונות הבולטות של המשתמשוּת. אף שהמושג עצמו נעוץ במקור בהקשרים כפריים וחקלאיים, אפשר גם לראות בו את התקדים הכפרי לפצחנות במובן שבו יכולים האקרים לבצע מעין סחבנות, ציד לא-חוקי בגרסתו הדיגיטלית – חמושים בדיסק און קי, נגיד, במקום במלכודות וברובים.

בשנת 2008 כתב האקר-העל אהרן שוורץ את "מניפסט הגרילה של הגישה הפתוחה", ובו טען בזכות "הצורך לקחת מידע מכל מקום שבו הוא מאוחסן, להכין לעצמנו עותקים ממנו ולשתף בהם את העולם… אנחנו צריכים להוריד כתבי עת מדעיים ולהעלות אותם לרשתות שיתוף קבצים." החדשות הטובות, אם נאמין לשוורץ, הן שכך בדיוק קורה. הקטע שהוא אולי המעניין ביותר במניפסט אינו זה שבו הוא תומך בפרקטיקה עקרונית של שיתוף מסמכים בין משתמשים, אלא זה שבו הוא טוען שהדבר כבר מתרחש הלכה למעשה.

"בינתיים, אלה שנותרו נעולים בחוץ אינם עומדים ומחכים באין מעשה. חמקתם דרך חורים וטיפסתם על גדרות, שחררתם את המידע שנעלו המוציאים לאור ושיתפתם בו את חבריכם. אבל כל הפעולה הזאת מתרחשת בחשכה, מסתתרת מתחת לאדמה. קוראים לזה גניבה או פיראטיות, כאילו ששיתוף בעושר של ידע הוא שווה ערך מוסרי לבזיזת ספינה והריגת הצוות שלה."

הדימוי של שוורץ – "חמקתם דרך חורים וטיפסתם על גדרות" מתבסס בפירוש על הרטוריקה של הסחבנות. פרצות בגדרות הן אלמנט חוזר באיקונוגרפיה שלה. בפולקלור העממי, גם אם לא בייצוג הציורי (כנראה בגלל הנטייה המעמדית של פטרוני הציור), סחבנים היו מושא מהולל של הזדהות. הם תמיד תוארו כנמצאים צעד אחד לפני מפקח הציד. כיום אנו קושרים פעולות של ציד לא-חוקי בטבח של מינים בסכנת הכחדה – אך לא כך היה באופן מסורתי. בשעתו, פעולות כאלה שימשו לצורך חלוקה-מחדש אקטיבית של משאבים כמו עץ, פרי, דגים, בשר ציד… סחבנות פירושה ציד שאינו מותר מכל סיבה שהיא. היא משמשת כדי לציין אופני התערבות רבים ושונים המתבצעים מתחת לרדאר: בחשכת הליל, סוכנים לא מורשים (מסיגי גבול) יוצאים למבצעים חשאיים, מסיגים את גבולות אדמתו של הבעלים, לוכדים את טרפם ונסוגים. במובן זה, ואף שמקורם בצורך (מרקס הצעיר קשר כידוע בין עליית הסחיבות ממחסני עצים פרטיים לעלייה באבטלה), סחבנות היא תמיד סוג של משחק מבחינתם של העוסקים בה – יש מעין אסתטיקה של סחבנות, והיא מבדילה אותה מגניבת בקר, לדוגמה. הייתכן שקנה המידה וגם האופן של הסחבנות הם פרדיגמה וגניאולוגיה שימושיות לפרקטיקות התגנבות עכשוויות רבות, אשר פרי הציד שלהן הוא מסמכים ולא בשר?

אחד ממאפייניה של הסחבנות הוא שהיא בהגדרתה אימפרפורמטיבית לחלוטין. סחבן החותם על עבודתו או מציג את הסחיבה שלו אינו סחבן בכלל – לפחות לא לזמן רב. כתכונה יסודית, הסחבנות נסוגה מאופק האירוע, ותופסת מחסה ברגיל. אירועים קל לזהות; הרגיל, לעומת זאת, הוא בלתי-נראה. צורות הסובייקטיביוּת שאנו נקראים לגלם בחברה היצרכנית [prosumer] שלנו, גם אם הן נראות חתרניות, נקראות בקלות על ידי הכוח. נדמה כי לעתים קרובות מדי, אנחנו מציגים את המרד שלנו. כפי שניסח זאת פרודון ברגע של תובנה קדם-פוקויאנית:

"להיות נשלט פירושו להיות מושגח , מפוקח , שמרגלים אחריו , מוסדר , מחונך , שמטיפים לו , מושם ברשימות ועובר בידוק , נאמד , מוערך , מצונזר , מקבל פקודות מפי בריות חסרות ידע וכישורים . להיות נשלט פירושו להיות מסומן , רשום , ספור , מתומחר , נזוף , מנוע , משוקם , מפוצה ומתוקן בכל פעולה , עסקה , תנועה . "

זוהי רשימה מקיפה למדי ומפחידה מאוד. ב"שישה חיבורים קלילים על אוטונומיה, כבוד, ועבודה ומשחק משמעותיים" מתייחס ג'יימס סקוט לתחום שלם של מה שהוא מכנה "אינפרה-פוליטיקה", שנעשית מחוץ לספקטרום הגלוי של מה שנחשב לפעילות פוליטית בהיסטוריוגרפיה מכוונת-האירוע. זהו מונח התופש בדיוק את הפרקטיקה האימפרפורמטיבית, היומיומית, של סחבנות. כי סחבנות אכן מתרחשת.

"היסטורית , המדינה מנעה התארגנות של המעמד הנמוך – וקל וחומר, התנגדות ציבורית מצדו . לקבוצות משועבדות , פוליטיקה כזאת היא מסוכנת . רובן הבינו , כמו קבוצות גרילה , שיכולת התפצלות , פעולה בקבוצות קטנות והתפזרות מסייעות להם להימנע מפעולות תגמול . המונח 'אינפרה פוליטיקה' משמש אותי כדי לציין גרירת רגליים , הסגת גבול , סחבנות , העמדת פנים , חבלה , עריקה , היעדרות , השתכנות בבניינים נטושים ובריחה . למה להסתכן בירייה בעקבות מרד כושל כאשר עריקה יכולה להימצא מועילה לא פחות ? למה להסתכן בפלישה לאדמות כאשר השתכנות בבניינים נטושים תבטיח זכויות מקרקעין דה פקטו ? למה להגיש בקשה לזכויות עץ , דגה ובשר ציד בזמן שסחבנות תשיג את אותה מטרה באין רואים ? "

 

לקראת לקסיקון של משתמשות | מאת סטיבן רייט | עברית: עומר קריגר | Poaching

 למושג הבא>>

 

 

The post סחבנות appeared first on מארב .


execution time : 0.359 sec
×

הצהרת נגישות

אתר זה מונגש לאנשים עם מוגבלויות על פי Web Content Accessibility Guidelines 2 ברמה AA.
האתר נמצא תמידית בתהליכי הנגשה: אנו עושים כל שביכולתנו שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות.
אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות אנא שלחו לנו הערתכם במייל (אל תשכחו בבקשה לציין את כתובת האתר).

אודות ההנגשה באתר:

  • אמצעי הניווט וההתמצאות באתר פשוטים ונוחים לשימוש.
  • תכני האתר כתובים בשפה פשוטה וברורה ומאורגנים היטב באמצעות כותרות ורשימות.
  • מבנה קבוע ואחיד לנושאים, תתי הנושאים והדפים באתר.
  • האתר מותאם לצפייה בסוגי הדפדפנים השונים (כמו כרום, פיירפוקס ואופרה)
  • האתר מותאם לסביבות עבודה ברזולוציות שונות.
  • לאובייקטים הגרפיים באתר יש חלופה טקסטואלית (alt).
  • האתר מאפשר שינוי גודל הגופן על ידי שימוש במקש CTRL וגלגלת העכבר וכן בלחיצה על הכפתור המתאים בערכת ההנגשה הנגללת בצד האתר ונפתחת בלחיצה על הסמלון של כסא הגלגלים.
  • הקישורים באתר ברורים ומכילים הסבר להיכן הם מקשרים.
    לחיצה על הכפתור המתאים בערכת ההנגשה שבצד האתר, מסמנת את כל קישורי האתר בקו תחתון.
  • אנימציות ותכנים מהבהבים: הכפתור המתאים לכך בערכת ההנגשה שבצד האתר , מאפשר להסתיר בלחיצה אחת את כל התכנים באתר הכוללים היבהובים או תכנים המכילים תנועה מהירה (אנימציות, טקסט נע).
  • למתקשי ראיה: מתקשי הראיה שבנינו יכולים להעזר בשני כפתורים הנמצאים בערכת ההנגשה בצדו הימני של האתר, האחד מסב את האתר כולו לגוונים של שחור ולבן, השני מעביר את האתר כולו למצב של ניגודיות גבוהה.