מאת: עו״ד אלי דורון, שותף, מייסד, מומחה במיסים ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות' עורכי דין.

מלחמת חרבות ברזל הביאה עמה נזקים כלכליים משמעותיים לבעלי עסקים ברחבי הארץ, ובימים אלו מתחילות להתקבל החלטות בתביעות אשר הוגשו במסלולים הירוקים כגון: מסלול "הוצאות מזכות", "מסלול מחזורים", "מסלול חקלאות", "מסלול שכר" ועוד.

שלב ההשגה חשוב ביותר בפני מנהל מס רכוש ונקבע כשלב מעין משפטי. בתי המשפט קבעו לא אחת, כי על ניזוק לכלול בהשגתו את כל טענותיו בלי להותיר סרח עודף שיובא רק בשלב הערר או הערעור.

עו״ד אלי דורון, שותף, מייסד מומחה במיסים ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות' עורכי דין. צילום: סיגל אבן

לכן, חשוב כי ניזוקים או מייצגים יעלו את כלל הטיעונים כבר בשלב ההשגה, ובכלל זאת עדויות, תצהירים, מסמכים, חוות דעת, תחשיבים כלכליים וכל ראיה שיש בה כדי לתמוך בדעתם.

יש לציין כי מסלולים אלו מחושבים באופן טכני על פי ערכים המשתנים בין עוסק לעוסק, אך אין זה אומר כי אין מקום למחלוקות וכי תביעתם תתקבל במלואה רק על סמך הזנת הנתונים באתר המקוון של רשות המיסים. למעשה, קיימות עילות רבות לדחייה ולהקטנת הפיצוי ובפועל מנהל מס רכוש עושה בהן שימוש רב.

כך למשל, היעדר קשר סיבתי היא עילה מרכזית לדחיית תביעת הניזוק, הטענה היא, כי הירידה במחזורי העסק אינה נובעת אך ורק מהמלחמה. בפרשת מדיטרניין (ע"מ 42601-09-20 מס רכוש – באר שבע נ' פי.אר.אס. מדיטרניין בע"מ) נקבע, כי הוכחת הקשר הסיבתי מוטלת על כתפי הניזוק, כאשר רשות המיסים מעלה טיעונים של ממש, שיש בהם כדי לערער על ההנחה כי ירידה המחזורים נבעה כולה בשל המלחמה.

עוד נקבע בעניין מידיטרניין כי מנהל מס רכוש רשאי לסטות מנוסחת מסלול המחזורים, מקום בו הדבר נדרש למניעת עיוות ולפסיקת פיצוי אמת. קביעה זו היוותה קרקע פורייה למנהל מס רכוש להקטנת פיצויי לניזוקים באמצעות עילות שונות. כך לדוגמא, מקום בו סבר מנהל מס רכוש, כי מחזור הבסיס של הניזוק חריג ואינו משקף את הנזק שנגרם לו, יוכל לסטות מהמשוואה.

עילות נוספות שיכולות לעלות בעניין זה הן תנודתיות, סניפים וכו', בהתקיימם רשאי המנהל לסטות מהנוסחה. כך לדוגמא, באותה פרשה סטה מנהל מס רכוש מהנוסחה באמצעות הסטת חשבוניות שהיו במחלוקת, מחודש ספטמבר, שהיווה את מחזור הבסיס, לחודש אוגוסט, ובכך הקטין את הפרש המחזורים, וכן את הפיצוי המגיע לניזוק.

חוק מס רכוש קובע כי על מנהל מס רכוש ליתן החלטה מנומקת בתביעת פיצוי של ניזוק תוך 8 חודשים מיום הגשתה. על החלטת המנהל ניתן להגיש השגה תוך 60 ימים, במסגרתה יוכל לצרף הניזוק מסמכים שונים להוכחת טענותיו.

ההשגה הינה קריטית ביותר להמשך ההליך, ולמעשה השגה שאינה כוללת את כלל הטענות והמסמכים ואינה מוכיחה את זכאותו של הניזוק לפיצוי, הינה השגה אשר בפועל סותמת את הגולל עבור הניזוק לקבלת תביעתו. זאת מאחר, וככל הנראה מנהל מס רכוש ידחה את ההשגה, ובערר אותו יצטרך להגיש הניזוק יוכל הוא לכלול אך ורק טענות אשר עלו בהשגה, ולא יוכל לעלות טענות חדשות שלא הופיעו בו.

ועדת ערר, אשר אליה ניגשים במידה וההשגה נדחית, נדרשת לבחון את סבירותה ונכונותה של החלטת מנהל מס רכוש, בהתאם למסמכים והטענות אשר עמדו בפני מנהל מס רכוש עת קיבל את ההחלטה. קיימת חשיבות רבה להעלאת מלוא הטענות כבר בשלב ההשגה ולצרף את כלל המסמכים המאמתים, לרבות: חוות דעת חשבונאיות/כלכליות/ חשבוניות/ הצהרות וכיוצ"ב.

לעיתוי העלאת הטענות והגשת המסמכים חשיבות מכרעת, שכן, במרבית המקרים יהיה קושי לניזוק לבצע "מקצה שיפורים" בערר ומומלץ להתייעץ עם מומחה על מנת לוודא כי מועלות מלוא הטענות הרלוונטיות. השגה לקונית ולא משכנעת בטיעונים ומסמכים מאמתים, בהכרח תוביל לדחייתה, ואף תקטין את סיכויי הצלחה בערר, ככל שהניזוק יהיה מעוניין בכך.