ראשי | הזנה פשוטה |
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה
→ הגרסה הקודמת | גרסה מתאריך 19:07, 11 במאי 2024 | ||
(6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 13: | שורה 13: | ||
#:* {{הדגשה|ניתן לומר [[ללא כחל ושרק]] כי '''הברית
החדשה''' היא כבקבוק ישן אותו מילאו ביין חדש|}} |
#:* {{הדגשה|ניתן לומר [[ללא כחל ושרק]] כי '''הברית
החדשה''' היא כבקבוק ישן אותו מילאו ביין חדש|}} |
||
#:* ב[[נצרות]], ה'''ברית החדשה''' היא ההמשך של [[הברית
הישנה]]. |
#:* ב[[נצרות]], ה'''ברית החדשה''' היא ההמשך של [[הברית
הישנה]]. |
||
# מונח שסימל את אמונתם של חברי כת יהודים בסוף ימי ביהמ"ק השני |
|||
#:* {{הדגשה|ולשמור את יום ה[[שבת]] כפרושה ואת המועדות ואת יום ה[[תענית]]
כמצוות באי '''הברית החדשה''' בארץ [[דמשק]]|\ [[w:ספר ברית דמשק|ספר ברית דמשק]] ,ברית האל, שורה 149,
טור 6}} |
|||
|
|
||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
* על פי האמונה הנוצרית, הברית בין ה[[אל]] ל[[עם ישראל]] הוחלפה משום שעם
ישראל לא עמד ב[[ברית]] סיני. הנוצרים מבססים טענה זאת לפי ספר ירמיה: {{צט/תנ"ך|הִנֵּה יָמִים
בָּאִים, נְאֻם־יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה –
'''בְּרִית חֲדָשָׁה'''. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי
בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי,
וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם – נְאֻם־יְהוָה. כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת
אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם־יְהוָה, נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי
בְּקִרְבָּם, וְעַל־לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה
יִהְיוּ־לִי לְעָם.|ירמיהו|לא|ל|לב}}. הנוצרים רואים ב"ברית הישנה" שנכתבה במקורה בעברית
כמבוא ל"ברית החדשה" ששורשיה יוונים. לפי הפרשנות המקובלת בנצרות, ה"ברית הישנה" כוללת
בשורות ונבואות על בואו הצפוי של ישו, וכן טעמים וצידוקים לצורך ב"ברית חדשה" שתחליף את
הברית של מעמד הר סיני. על כן, הם כינו את התנ"ך - "הברית הישנה" ואת כתבי ההמשך שלהם - "הברית
החדשה", משום שלפי אמונתם, הברית הוחלפה מעם ישראל לאל אל הנוצרים לאל. |
* (1) על פי האמונה הנוצרית, הברית
בין ה[[אל]] ל[[עם ישראל]] הוחלפה משום שעם ישראל לא עמד ב[[ברית]] סיני. הנוצרים מבססים טענה זאת
לפי ספר ירמיה: {{צט/תנ"ך|הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם־יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת־בֵּית
יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה – '''בְּרִית חֲדָשָׁה'''. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר
כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם – נְאֻם־יְהוָה. כִּי
זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם,
נְאֻם־יְהוָה, נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל־לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה;
וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם.|ירמיהו|לא|ל|לב}}. הנוצרים רואים
ב"ברית הישנה" שנכתבה במקורה בעברית כמבוא ל"ברית החדשה" ששורשיה יוונים. לפי הפרשנות
המקובלת בנצרות, ה"ברית הישנה" כוללת בשורות ונבואות על בואו הצפוי של ישו, וכן טעמים
וצידוקים לצורך ב"ברית חדשה" שתחליף את הברית של מעמד הר סיני. על כן, הם כינו את התנ"ך -
"הברית הישנה" ואת כתבי ההמשך שלהם - "הברית החדשה", משום שלפי אמונתם, הברית הוחלפה מעם ישראל
לאל אל הנוצרים לאל. |
||
|
|
||
===תרגום=== |
===תרגום=== |