בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע היום (ג') את עמוס דב סילבר , מייסד טלגראס והנאשם המרכזי בפרשה, ונאשמים מרכזיים נוספים בה – בתום הליך גישור ממושך, שנערך בפני השופט בני שגיא . בהתאם למה שסוכם, בית המשפט הרשיע את סילבר בעבירה של ניהול ארגון הפשיעה וגזר עליו שמונה שנות מאסר, שהתקופה הארוכה שבה הוא ישב במעצר תקוזז מהן. אחדים מהנאשמים הורשעו גם בעבירות של הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה, וכן תיווך לסחר בסמים, עסקה אחרת בסם ושיבוש מהלכי משפט.

ההרשעות הושגו בעקבות הליך גישור שהתקיים בפני השופט בני שגיא, שבסופו הנאשמים הודו בביצוע העבירות, וזאת לאחר שעדים רבים כבר העידו בתיק. כחלק מהסדר הטיעון הוגש כתב אישום מתוקן, שבו נמחקו עבירות שונות כמו סחיטה באיומים והדחת קטין לסם.

השתלשלות הפרשה

טלגראס הוקמה במרץ 2017, ומאז ועד לסגירתה הפתאומית ביולי 2023 שימשה לסחר, הפצה ותיווך לסחר בקנאביס ובסמים נוספים, וכן לייעוץ, הכוונה והדרכה בתחום. לפי כתב האישום המתוקן, כמה חודשים לאחר הקמתה החלו המעורבים בפרשה לפעול "בתבנית היררכית, מאורגנת ושיטתית של ארגון פשיעה, שסילבר ניהל, כשמטרתם לבצע מגוון עבירות סמים באופן מתמשך, תוך ניצול מאפייניה של פלטפורמת טלגרם והגדלה עקבית של נתח פעילותם". טלגרם היא פלטפורמה שמאפשרת אנונימיות, מה שהכרחי בביצוע עבירות פליליות כמו סחר בסמים וניהול ארגון פשיעה באמצעות הדיגיטל. המידע והפעילות של טלגראס אוחסנו בשרתים בגרמניה, שסילבר רכש.

בכתב האישום המתוקן מפורט כי מקימי טלגראס הקימו לא פחות מ-17 מחלקות, שנקראו "ענפים", בארגון: משאבי אנוש, פיתוח, הענף הטכני, בקרת סחר, ניהול מתפקדים, עימותים, מגדלי קנאביס, עוקץ (שבראשו עמד מי שגויס כסוכן משטרתי סמוי), ביקורות, קהילות, אבטחה, גזברות, דוברות, אכילים (ענף שפרסם מוצרי קנאביס שנצרכים באכילה ולא בעישון), אקטיביזם, ענף חברתי וענף חו"ל.

על פי הכרעת הדין, ארגון טלגראס העסיק מעל 100 עובדים, ופעלו במסגרתו יותר מ-3,500 סוחרי סמים, ששיווקו ומכרו סמים לציבור הרחב, ושילמו לטלגראס עבור פעילותם בערוצי הטלגרם של הארגון. כל הפעילות נעשתה תוך הסתרת הזהות – הן של הסוחרים והן של אנשי טלגראס. הארגון קיבל מסוחרי הסמים מאות אלפי שקלים בכל חודש, שהתחלקו בין אנשיו, בהתאם למעמדם. בכתב האישום המתוקן – שבו, כאמור, הודו והורשעו הנאשמים – צוין שגם קטינים רכשו סמים באמצעות טלגראס, ואף פעלו כסוחרי סמים, וכן שנמכרו סמים פסיכדליים לציבור בערוץ ייעודי.

הסגרה לישראל אחרי חודשים ארוכים של מעצר באוקראינה

המשטרה החלה לחקור את טלגראס ובספטמבר 2019 הפכה את החקירה לגלויה, כשעצרה 42 מעורבים בפרשה. סילבר שהה באותה העת באוקראינה, ושם הוא נעצר למשך ארבעה חודשים, שבסופם שוחרר למעצר בית. בהמשך החליט בית המשפט באוקראינה על הסגרתו לישראל.

פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום נגד 27 נאשמים והסדר הטיעון נוגע לשמונה מהם. בנוסף לעונש המאסר שהוטל על סילבר, בראל לוי ירצה 7.5 שנות מאסר, כאשר בית המשפט יוכל להפחית עד שנה וחצי מעונש זה אם ישתכנע, על בסיס חוות דעת מקצועיות, שלוי השתקם, ונאשמים נוספים ירצו תקופות מאסר של עד שלוש שנים. לצד זאת, הוסכם שבית המשפט יורה על חילוט סכומי הכסף, הרכוש, המחשבים והטלפונים שנתפסו מהנאשמים, ועל הטלת עונשי מאסר על תנאי וקנסות.

כתב האישום בפרשה גובש לאחר חקירה מאומצת של להב 433 וימ"ר צפון, בהובלת יחידת הסייבר הארצית בלהב. התיק נוהל בבית המשפט המחוזי בידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, באמצעות עורכי הדין שירי רום ו יוני חדד . המשפט נוהל בפני הרכב שופטים בבית המשפט המחוזי מרכז, בראשות סגנית הנשיאה ליאורה ברודי , במשך קרוב לחמש שנים. הסיבות להתמשכות ההליך היו, על פי המדינה, "אופיו התקדימי (של התיק – י"ה), ההיקף העצום של הראיות הדיגיטליות שנאספו במסגרת החקירה, ריבוי הנאשמים, והסוגיות המורכבות שהתעוררו במהלך המשפט בעניין ראיות דיגיטליות ובעניין האופן שבו יש להחיל את הדין הקיים על העבירות שבוצעו ברשת". יצוין כי משפטם של הנאשמים הנוספים בפרשה עדיין נמשך.

הפוסט מייסד טלגראס הורשע בעסקת טיעון – ונגזרו עליו 8 שנות מאסר הופיע ראשון ב אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות