החמישה במרץ 2024 היה עוד יום שגרתי, כך יש להניח, במשרדי טיק-טוק הפרוסים ברחבי העולם. מכונות הקפה רשרשו לקראת פגישות הבוקר, העובדים פתחו את היום בסמול-טוק. עבודה. במטה החברה המחולק בין קליפורניה לסינגפור עוד לא ידעו שהלבה רותחת תחת רגליהם והר געש עומד להתפרץ. בשעות הצהריים בחוף המזרחי ניתן האות.

קבוצת מחוקקים משתי המפלגות בקונגרס האמריקאי הציגו חוק חדש שיחייב את חברת האם שמחזיקה בטיק-טוק למכור את האפליקציה הפופולרית, ולא – טיק-טוק תיחסם בארה״ב תוך מספר חודשים. עיתונאים ששוחחתי איתם באותו יום ומסקרים מקרוב את הרשתות החברתיות טענו שאין להם עניין לסקר את החוק הזה. ״החוקים האלה עולים ונופלים שוב ושוב. ניסיון מעניין, אבל כל הניסיונות בעבר כשלו. אין פה סיפור״. אמר לי אחד מהם. אבל הפעם זה היה שונה.

אמריקה

טיק-טוק עצמה נתפסה לא מוכנה. סוללת הלוביסטים, עורכי הדין, ואנשי היח״צ שהיא שוכרת בכסף רב ומפוזרים ברחבי ארה״ב ומחוצה לה, לא זיהו את הסימנים המעידים ולא הבינו את גודל השעה. הם לא ידעו שהמחוקקים עבדו צמוד-צמוד לגורמי הביטחון הלאומי בממשל האמריקאי וניסחו חוק עם היתכנות גבוהה ומנגנוני הגנה משפטיים. הם לא ידעו שאותם מחוקקים עשו עבודה פוליטית מקצועית ויסודית מאחורי הקלעים ווידאו שיש לחוק תמיכה אדירה, ונדירה, מקיר אחד של בית המחוקקים לקיר השני.

כשהחוק הגיע לדיון ראשון בועדה הרלוונטית בקונגרס, טיק-טוק החליטו להילחם באמצעות קהילת הגולשים. הם הפעילו פופ-אפ שקפץ עם הפעלת האפליקציה למשתמשים בארה״ב וביקש מהם לצלצל לחבר הקונגרס מהמחוז שלהם ולמחות על החוק נגד טיק-טוק. כפתור גדול ניצב במרכז המסך ולחיצה עליו הובילה לטלפון ללשכת הפוליטיקאי. המרכזיות בוושינגטון קרסו וטיק-טוק השיגה את האפקט ההפוך: מחוקקים שהיו על הגדר החליטו להצביע בעד החוק. ההצבעה בועדה הסתכמה ב-50-0 לטובת החוק ומשם במסלול מהיר, החוק הוצמד לחבילות הסיוע לאוקראינה, ישראל וטאיוואן ואושר בקונגרס, בסנאט ונחתם ע״י הנשיא ביידן.

מלבד עבודה פוליטית שקטה ומקצועית שנעשתה מאחורי הקלעים, הרבה חתיכות של הפאזל התחברו בחודשים האחרונים והרכיבו תמונה לפיה, לדעת המחוקק האמריקאי, טיק-טוק מהווה לכאורה סכנה לביטחון הלאומי של ארה״ב. נקודת המפנה הגדולה הייתה השבעה באוקטובר. מיד לאחר פרוץ המלחמה החל שיח בישראל ובארה״ב לפיו טיק-טוק מלא בתכנים אנטי-ישראליים המשרתים את תעמולה חמאס, כביכול, בעוד תכנים פרו-ישראליים נחסמים או מוגבלים.

רצף של מחקרים שפורסמו בתקשורת העולמית ביססו את הטענה הזו. מחקר של חברת SimilarWeb  הוכיח שיש יותר צפיות בסרטוני טיק-טוק עם האשטאגים פרו-פלסטיניים, מאשר כל הכניסות לכל אתרי החדשות בכל הנושאים גם יחד. במגזין ' פורוורד ' ממש קשרו בין הנטייה נגד ישראל של צעירים בארה״ב לבין השימוש בטיק-טוק. בין השאר בגלל ש על כל סרטון עם האשטאג פרו – ישראלי יש כ – 54 סרטונים אנטי – ישראליים .

רבים מהם נדחפים לארה ״ ב ממדינות מוסלמיות כמו אינדונזיה, מלזיה ופקיסטן (למרות שבעיקרון טיק-טוק מתעדפת תכנים מקומיים). הוול סטריט ג ׳ ורנל פתח חשבונות פיקטיביים חדשים והגדיר אותם כחשבונות של ילדים בני 13. תוך זמן קצר מאוד הם הוצפו בתכנים מהמלחמה בעזה, עם הטיה חמורה נגד ישראל.

לבסוף, המחקר החשוב ביותר ובעל ההשפעה הגדולה ביותר, הוא מחקר ש פורסם בניו יורק טיימס והתבסס על דאטה של טיק-טוק עצמה. המחקר בחן קורלציה בין כמות תכנים בנושאים שונים בטיק-טוק לבין אינסטגרם. ככלל, המחקר הראה שבנושאים ״רגילים״ כמו לדוגמה טיילור סוויפט, או ספורט, יש בערך פי 2 תכנים באינסטגרם מאשר בטיק-טוק. היחס הזה די קבוע.

כשמגיעים לתכנים עם רגישות לממשל הסיני, כך נטען, היחס משתנה באופן רדיקלי ומעיד לכאורה, על התנהגות ״לא טבעית״ של פלטפורמת טיק-טוק. לפתע נושאים כמו כיכר טיאננמן או האויגרים, כמעט ולא נוכחים בטיק-טוק. כך גם תכנים פרו-אוקראינים וכמובן תכנים פרו-ישראליים. לאחר שהמחקר הזה ודומיו פורסמו, טיק-טוק החליטה לחסום את הגישה לדאטה הרלוונטית ששימשה את החוקרים, מה שהדליק נורות אדומות של חשדות כבדים בוושינגטון.

למה התפטרתי

הצטברות המידע הזה קיבלה לפתע תוקף חדש, עם ההתפטרות שלי מטיק-טוק. בעודי עובד בחברה, כתבתי להנהלה הבכירה ביותר מסמך פנימי שהצביע על הטיה אנטישמית ואנטי ישראלית חמורה, כפי שאני פירשתי זאת, במדיניות התוכן של טיק-טוק. הצבעתי, לדוגמה, על כך שקמפיינים של פלסטינים, עם תמונות קשות מתוך הלחימה בעזה וילדים רעבים בתוך ההריסות, מקבלים אישור לרוץ, לעתים בתקציב גבוה ולהשפיע על דעת הקהל בארה״ב ובאירופה, בעוד מודעות של משפחות החטופים שנועדו להעלות מודעות לחטופים ולא כללו מראות קשים כלל – נפסלו באופן קטגורי.

בנוסף, חשפתי רשת של עובדים שהשתמשו ברשת הפנימית של טיק-טוק על מנת לקדם BDS, תמיכה בטרוריסטים פלסטינים מורשעים ותמיכה במיליציות פרו-איראניות כגון החות׳ים. העובדים הללו, רובם ככולם, היו בתפקידים רגישים ויכלו להשפיע על התכנים בפלטפורמה. המסמך הפנימי שכתבתי דלף לפוקס ניוז ומאותו רגע הרגשתי שבמקום שהחברה תחקור את ההטיה הפנימית והעובדים תומכי הטרור, אני נמצא תחת עיניים בוחנות וחוקרות של החברה.

ההתפטרות שלי הגיעה לשימוע שנערך לטיק-טוק בסנאט האמריקאי והציתה מחדש את השאלה האם טיק-טוק היא כלי השפעה שנמצא בידיים שקשה לסמוך עליהן. יש לציין, שמעולם לא ראיתי אישית את האלגוריתם או מעורבות ישירה של ממשלת סין בתכנים או בהתנהלות החברה, אבל בהחלט החוויה האישית שלי מצביעה על טאטוא סדרתי מתחת לשטיח של הטענות להטיה בתכנים ולמדיניות לא הוגנת. בנוסף ובמקביל, החששות של המחוקק האמריקאי מזליגת מידע רגיש על משתמשים אמריקאים לידיים זרות, צפו מחדש עם פרסום דבריהם של עובדים מהחברה שטענו שהתבקשו להעביר מידע של משתמשים אמריקאים לידי חברת האם הסינית, בניגוד לדבריו של מנכ״ל טיק-טוק בשימוע בקונגרס תחת שבועה.

האמריקאים החליטו שטיק-טוק היא סכנה לביטחון הלאומי שלהם והעבירו את החוק. תגובות של החברה לתקשורת לפיהן לא היה ולא נברא, הכל גיבוב סילופים ושקרים, לא עזרו. גם לא ההופעות של מנכ״ל החברה בבית הנבחרים. למעשה, ברוב המקרים, התנהלות החברה העלתה עוד יותר את חמת הזעם ואת החשדות של המחוקקים והתקשורת האמריקאית. עד כדי כך שאפילו הדיון החשוב בשאלת הגבלת חופש הביטוי והטלת מגבלות על השוק החופשי, נדחק לאור החשש הגדול לביטחון הלאומי ולשלומם של המשתמשים.

ישראל.

בישראל אין רגולציה עדכנית לרשתות חברתיות בכלל. זה עשוי להפתיע סמי-ליברטריאנים כמותי, אבל דווקא היעדר הרגולציה העדכנית מקשה לא אחת על החברות הללו. בהיעדר רגולציה שקובעת כללי משחק מוסכמים והגיוניים לגבי פרסום מתחת לגיל 18, למשל, החברות נאלצות ללכת לקצה ולחסום לחלוטין את ענף הפרסום הזה כדי שלא להיכנס לדילמות משפטיות בעייתיות. רגולציה עדכנית שמבינה את רוחות הזמן היא לעתים קרובות הדרך הסבירה של המחוקק להגן על אינטרסים ציבוריים וגם על האינטרסים של העסקים עצמם.

טיק-טוק היא לא סתם אפליקציה בידורית. פעם היא אולי נחשבה פלטפורמה של חתולים וילדים רוקדים. היום טיק-טוק היא ערוץ עיקרי לצריכת חדשות בישראל ובעולם, בוודאי מתחת לגיל 30. היא מעצבת דעת קהל ושינתה מקצה לקצה את הדרך בה מורים מתקשרים עם תלמידים, את האופן בו מתוכננים ונכתבים שירי פופ, ואת עולם הקולינריה. לא מן הנמנע שיש קורלציה בין אינפלציית התכנים האנטי-ישראליים בטיק-טוק לבין האווירה הציבורית בקמפוסים ודעת הקהל בקרב צעירים לגבי ישראל ולגבי נושאים אחרים.

דווקא בישראל טרם נפתח דיון ציבורי אמיתי באשר לטיק-טוק ככלי בעל עצמה ולרשתות החברתיות בכלל. דיונים בכנסת לעתים קרובות חשפו חוסר מקצועיות משווע של המחוקקים ואת העובדה שרבים מהם אפילו לא התכוננו לדיונים כראוי. זה לא אמור להפתיע, פעמים רבות המחוקק הישראלי מגיע לדיונים גורליים בהרבה ללא הכנה מקצועית מינימלית והיכרות עם הנושא. ועדיין, הפער בין החשיבות של הדיון הרגולטורי בעניין טיק-טוק בארה״ב – שם זהו נושא שפותח מהדורות ובין הנושאים הבודדים שהצליחו הקונגרס והסנאט להסכים עליהם, לבין המקום הזניח לו זוכה הנושא בישראל – הוא פער מרהיב.

תודה ל @RavivDrucker שהזמין אותי לשוחח על ההטייה האנטי-ישראלית שאני חוויתי בטיקטוק. זאת כבר מזמן לא רשת של חתולים רוקדים. טיקטוק הפכה לאחד ממקורות צריכת החדשות המובילים בעולם. היא מעצבת דעת קהל. אני מקווה שהנושאים החשובים שחשפתי בימים האחרונים יעזרו לתקן את מה שנדרש execution time : 0.737 sec