ראשי | הזנה פשוטה |
גִּנּוֹסָר
→ הגרסה הקודמת | גרסה מתאריך 20:36, 1 במאי 2024 | ||
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 13: | שורה 13: | ||
# עיר קדומה בחופה הצפון מערבי של ים כנרת |
# עיר קדומה בחופה הצפון מערבי של ים כנרת |
||
#:* {{צט/משנה|סֻכַּת '''גִּנּוֹסָר''', אַף עַל פִּי
שֶׁיֶּשׁ בָּהּ רֵחַיִם וְתַרְנְגוֹלִים, פְּטוּרָה|מעשרות|ג|ז}} |
#:* {{צט/משנה|סֻכַּת '''גִּנּוֹסָר''', אַף עַל פִּי
שֶׁיֶּשׁ בָּהּ רֵחַיִם וְתַרְנְגוֹלִים, פְּטוּרָה|מעשרות|ג|ז}} |
||
#:* |
#:* {{הדגשה| ולאורך יאור '''גינוסר'''
משתרעת ארץ הנקראת גם היא בשם הזה עמק בקעת גינוסר והיא נפלאה בתכונתה וביופיה". | / מלחמות היהודים, יוסף פלביוס {{הערת שוליים|ספר ג - פרק
י', פסקה ח'. מהדורת שמחוני, עמ' 231 }} }}. |
||
|
|
||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
{{מקורות}} |
{{מקורות}} |
||
* פרופ‘ יוסף הלוי מוסר כי תיבת גנוסר היא נגזרת של גיא- |
* יוסף קלוזנר בשם פרופ‘ יוסף
הלוי מוסר כי תיבת גנוסר היא נגזרת של גיא- [[נסר]]ים כרמז
למשלח היד של תושבי המקום שעסקו בימי בית שני בנגרות או
עבוד עץ {{הערת שוליים|פרופ‘ יוסף הלוי, “שמות ערי ארץ ישראל” ,הקובץ “ירושלים” של א. מ.
לונץ, כרך ד’, ע' 11–20}} , השוו [[נצרת]]. |
||
* נראה שמדובר בנגזרת מן יוונית עתיקה - "יֶּנוֹס"
[https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%B3%CE%AD%CE%BD%CE%BF%CF%82#Greek γένος] שפירושיה - אומה, שבט, גזע, משפחה. בלשון
ארמית-ישראלית בהוראה דומה (וללא מרכיב הגזע)- גניסא, גנסא. עפ"י ירושלמי γενέσια "גנסיא"
בהוראת "חג לציון יום הולדת המלך". (במקורו, נחוג החג לציון הולדת הקיסר אוגוסטוס). |
* נראה שמדובר בנגזרת מן יוונית עתיקה - "יֶּנוֹס"
[https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%B3%CE%AD%CE%BD%CE%BF%CF%82#Greek γένος] שפירושיה - אומה, שבט, גזע, משפחה. בלשון
ארמית-ישראלית בהוראה דומה (וללא מרכיב הגזע)- גניסא, גנסא. עפ"י ירושלמי γενέσια "גנסיא"
בהוראת "חג לציון יום הולדת המלך". (במקורו, נחוג החג לציון הולדת הקיסר אוגוסטוס). |
||
* בתקופת האמוראים קנתה לה אחיזה הסברה שכבר בימי
קדם הומר שם האגם לשם יווני, בספרות האמוראית ניתן להבחין בזיקה הנקשרת בין תיבת "כ-נ-ר-ת",
שבעיבוד ארמי-יווני כונתה "ג-נ-ס-ר-ת". |
* בתקופת האמוראים קנתה לה אחיזה הסברה שכבר בימי
קדם הומר שם האגם לשם יווני, בספרות האמוראית ניתן להבחין בזיקה הנקשרת בין תיבת "כ-נ-ר-ת",
שבעיבוד ארמי-יווני כונתה "ג-נ-ס-ר-ת". |