שירות התעסוקה נותן שירות לכ- 104,500 נשים בחודש, מהן כ- 60,100   יהודיות, 33,000 מוסלמיות, 3,000 דרוזיות ו- 2,300 נוצריות. הנשים מהוות כ- 55% מסה"כ דורשי העבודה, ובפרט, הן מהוות 56% מסה"כ תובעי הבטחת הכנסה.
נתוני שירות התעסוקה מראים כי בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה במספר הנשים התובעות הבטחת הכנסה ויציבות במספר הנשים התובעות אבטלה.
שני הנתונים הללו יחד מצביעים על כך ששיעור התעסוקה של נשים במשק גדל בתקופה זו, כלומר פחות נשים תובעות הבטחת הכנסה, ובאותו זמן, אין גידול במספר תובעות אבטלה.
ממצאים אלו תואמים את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על פיהם, שיעור תעסוקת נשים גדלה בשלוש השנים האחרונות: עבור נשים בגילאי 25-64, הגידול השנתי הממוצע של שיעור התעסוקה בשלושת השנים האחרונות עמד על 1 נקודות אחוז בשנה, והוא עומד כיום על 71.8%.
בהשוואה בין לאומית, שיעור התעסוקה של נשים (בגילאי 15-64) בישראל עמד ב-2014 על 64.4%, משמעותית גבוה משיעור תעסוקת נשים הממוצע ב- OECD , שעמד על 57.9% בשנה זו.
בפילוח לפי מגזר, על פי נתוני שירות התעסוקה, ניתן לראות כי בכל המגזרים חלה ירידה משמעותית במספר הנשים התובעות הבטחת הכנסה. אך בחברה הערבית הירידה נמוכה יותר מהירידה בחברה היהודיות: בעוד שמספר הנשים היהודיות התובעות הבטחת הכנסה ירד ב- 11%, מספר הנשים בחברה הערבית (דרוזיות, מוסלמיות ונוצריות)   התובעות הבטחת הכנסה ירד ב- 4% בלבד.
בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה: "בשנת 2015 שירות התעסוקה הפנה כ- 34,800 נשים לכלי תמיכה ייעודיים להשמה.   נמשיך לפעול להרחבת היצע השירותים, במטרה להציע לנשים בארץ אפשרות להתפרנס בכבוד."
על פי נתוני התעסוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לגילאי 25-64), שיעור התעסוקה של נשים יהודיות לא חרדיות עמד בשנת 2015 על 80.6%, וגדל בשלוש השנים האחרונות בכ- 1.2 נקודות אחוז מידי שנה. שיעור התעסוקה של נשים יהודיות חרדיות עמד בשנת 2015 על 73.2%, וצומח במהירות של כ- 2 נקודות אחוז בשנה, במהלך שלוש השנים האחרונות. בחברה הערבית המצב מורכב יותר, עם שיעור תעסוקה של 32.3% בשנת 2015, וגידול של 0.9 נקודות אחוז בממוצע בשנה, במהלך שלוש השנים האחרונות.
בפילוח לפי מחוז, על פי נתוני שירות התעסוקה, ניתן לראות כי בקרב נשים ערביות היתה הירידה המשמעותית ביותר במספר תובעות הבטחת הכנסה במחוז דן, ובמחוז שרון ועמקים. במחוזות הצפון והדרום ככל הנראה בשל חסם תחבורתי המקשה על ההשתלבות בתעסוקה, וכן חסם תרבותי המקשה על נשים ערביות לצאת לעבודה מחוץ ליישוב המגורים. מחוז ירושלים שונה משאר המחוזות בכך שדווקא בו היתה עליה בהבטחת הכנסה. עליה זו ייחודית למזרח ירושלים, אזור בו הייתה עליה במספר תובעי הבטחת ההכנסה.
כאשר בוחנים את תמונת הירידה בכמות הנשים שתובעות הבטחת הכנסה בפילוח גילאי, ניתן לראות כי הירידה אינה ייחודית לגיל מסויים, ועם זאת הירידה משמעותית יותר בגילאים הצעירים - מתחת ל- 35. באופן צפוי, ככל שנשים הן צעירות יותר, יש להן סיכוי רב יותר לרכוש כישורים הנחוצים להשתלבות בשוק העבודה, וכך המאמץ שעושה שירות התעסוקה אפקטיבי ביותר בגילאים אלו. עם זאת, השינוי ניכר בכל הגילאים ומוכיח כי יש לתת לכל אזרחית את ההזדמנות לצאת ממעגל האבטלה והעוני. תמונה דומה עולה בהסתכלות על הירידה במספר תובעות הבטחת הכנסה לפי ותק בלשכה. ככל שהוותק נמוך יותר, כך השיפור בסיכוי לחזור למעגל העבודה עלה בין השנים       2013-2015, עובדה המתיישבת עם המיקוד של שירות התעסוקה בטיפול בתובעי הבטחת הכנסה חדשים, במסגרת תוכנית "מעגלי תעסוקה".
נתוני שירות התעסוקה מראים כי תחום שבו פגיעותן של נשים בשוק העבודה משתקפת הוא   בפיטורי קיץ. בשנת 2015 קפץ מספר המובטלות בחודשים יולי אוגוסט ב- 18.3% (כ- 9,000 נשים) ביחס למספר תובעות אבטלה בחודשים אחרים בשנה זו.
שירות התעסוקה פוגש בכל חודש כ- 92 אלף תובעי ותובעות אבטלה. בחודשים יולי אוגוסט קופץ מספר תובעי האבטלה בכ- 11%. תופעה זו מכונה פיטורי קיץ.
מקורה של תופעת פיטורי הקיץ הינה בחופשת הקיץ של בתי הספר, הגוררת את פיטוריהן עובדים נותני שירותים למשרד החינוך, בעיקר אלו המועסקים על ידי חברות קבלן. התופעה פוגעת בעיקר בנשים המועסקות בתחום החינוך: בשנת 2015 מספר תובעות האבטלה בחודשים יולי אוגוסט עלה בכ- 18.3% בחודש (כ-9,000 נשים) ביחס לחודשים האחרים בשנת 2015. תופעה מקבילה כמעט ואיננה מתרחשת בקרב גברים המועסקים כמורים (ראה תרשים 2). על כן, בתחום זה פגיעותן של נשים גבוהה במיוחד.
צמצום פערי שכר בממשלה – שירות התעסוקה
בעקבות המינויים הבכירים לנשים, ושינויים נוספים במצבת כוח האדם בארגון, הצטמצמו פערי השכר בארגון מ- 76%   ל- 84%.
מאז 2012, הנהלת שירות התעסוקה פועלת לקדם נשים בתוך הארגון ולפעול לצמצום פערי השכר בין נשים וגברים. כחלק ממאמץ זה, ובמטרה לשפר את רמת המצוינות בארגון, הוגדל אחוז הנשים המחזיקות בתפקידים בכירים בארגון.
בעקבות שינויים אלו, בעוד שפער השכר ב- 2012 בין נשים וגברים היה 76%, אזי בשנת 2015 פער השכר הצטמצם ל- 84%. לשם השוואה, פער השכר בכלל הממשלה נמדד לאחרונה בשנת 2013 ועומד על 79%.
הערה: פער השכר נמדד באמצעות יחס השכר הממוצע בין נשים לגברים בארגון. היחס השוויוני ביותר הוא יחס של 100%, כלומר שכר נשים זהה לשכר גברים.

 
לדוח המלא - תעסוקת נשים לקראת יום האישה הבינלאומי 

 
למידע נוסף : לאה ליברמן בנדר, דוברת שירות התעסוקה הישראלי, lealibermanbender@ies.gov.il