לאחר שלא הוזמן אתמול לדיונים אצל ראש הממשלה בנושא התקציב, למרות שתחת כובעו הנוסף בנק ישראל משמש כיועץ לממשלה, הנגיד הפרופ’ אמיר ירון, שלח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, מכתב ובו הוא דוחק לאמץ מתווה של התאמות בתקציב נוכח הגידול בהוצאות כתוצאה מהמלחמה. המכתב של הנגיד הגיע לידי "ספונסר" ונוכח חשיבותו לאור התקופה המורכבת ראינו לנכון להביא את המכתב במלואו. וכך כתב הנגיד ירון:
"המלחמה מייצרת נטל תקציבי בשני מובנים מרכזיים. ראשית, חלה עלייה בהוצאות של מערכת הביטחון בגין הצורך לממן את פעולות המלחמה. עלייה זו נובעת הן מהוצאות הנובעות באופן ישיר מהמאמץ המלחמתי כגון הצורך לממן את ימי המילואים והן מהוצאות אזרחיות הכרוכות במצב הלחימה כגון עלויות השיכון של תושבים שפונו מאזורי העימות והתמיכה בהם. על פי אומדנים שנערכו בבנק ישראל, תחת הנחות שונות לגבי עצימות הלחימה בחזית הדרומית והצפונית, הסך הכולל של הוצאות המלחמה בשנים 2023 ועד 2025 צפוי לעמוד על כ-210 מיליארד שקל. לאומדן זה יש להוסיף את אובדן ההכנסות בגין השפעות המלחמה.
"לצד הגידול בהוצאות המלחמה, ועל רקע הצורך בהתעצמות מערכת הביטחון ובהיערכות מחודשת שלה אל מול האיומים השונים, צפוי גם גידול מתמיד ומשמעותי בבסיס תקציב הביטחון בטווח הנראה לעין. כפי שהדגשתי בפניך, גידול חד פעמי בגירעון וביחס שבין החוב לתוצר על רקע הוצאות המלחמה, הוא במידה רבה תוצאה טבעית וצפויה. הדבר לא פוגע באופן מהותי בהקצאת המשאבים במשק על פני זמן, וניתן להתמודד איתו תוך ריכוז מאמץ תקציבי על פני תקופה מוגבלת. עם זאת, גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון מכאן ואילך - ללא ביצוע התאמות נדרשות בתקציב - עלול לפגוע בצמיחת המשק ולהוביל להתבדרות של יחס החוב לתוצר על פני שנים קדימה שתשפיע לרעה על האופן שבו נתפסת האיתנות של המשק הישראלי.
אני סבור שכדי לחזק את האמון במשק הישראלי ולשמר את האיתנות שלו יש להחליט כבר כעת באופן מחייב ושקוף ציבורית על התאמות תקציביות מקיפות שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות ו/או הגדלת הכנסות בתקציב 2024 ובתקציב 2025 וליישם חלק מהותי מהן באופן מיידי (ההדגשה במקור). יתירה מזאת, לאור העובדה שהגידול בתקציב הביטחון צפוי להיות מתמיד על פני השנים הבאות, נכון שההתאמות הללו יבוצעו בבסיס התקציב ויהיו גם הן בעלות אופי מתמיד. על מנת להבטיח חזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה ובכך להקטין את שיעור החוב מהתוצר, יש למקד את ההתאמות בסעיפים בעלי השפעה מועטה על הצמיחה במשק. ההיקף הכספי של ההתאמות התקציביות צריך להיקבע כך שיוביל לתוואי בו יחס החוב לתוצר יורד לאחר המלחמה ומתכנס בפרק זמן סביר לסביבה בה שהה טרום המלחמה.
"אציין כי על פי הנחות העבודה שאימצנו בבנק ישראל וההערכות שגובשו, הגידול הפרמננטי השנתי בתקציב צפוי לעמוד על כ–30 מיליארד שקל אומדן זה משקף גידול שנתי בהוצאות מערכת הביטחון של כ–1% תוצר, שווה ערך לכ–20 מיליארד שקל בתוספת עלות שנתית של כ-3 מיליארד שקל של מנהלת "תקומה" ועלייה בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי בהיקף של כ-7 מיליארדי שקל (בעיקר עקב גידול החוב בתקופת המלחמה).
"בשלב זה היקף הגידול השנתי בהוצאות מערכת הביטחון הוא בגדר אומדן בלבד. על מנת לקבוע באופן מושכל יותר את גובה התוספת הנדרשת לתקציב זה כמו גם את אופייה (תוספת שקלית או באחוזי תוצר), נדרש להניע במהלך השנה הקרובה ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תכנית תקציבית רב-שנתית הולמת. אני סבור כי יש להניע את התהליך האמור מוקדם ככל הניתן.
"עד לגיבוש המתווה הרב שנתי כאמור, יש להגדיר כבר בטווח הזמן המיידי את שיעור הגידול המזערי בהוצאות מערכת הביטחון – כזה שסביר שיידרש תחת כל תרחיש, ולגבש את ההתאמות התקציביות הנגזרות ממנו. כך, ככל שייקבע כי הגידול המזערי בהוצאות הביטחון הוא חצי אחוז תוצר, יעמדו ההתאמות הנדרשות שיש לבצע כנגדו כבר כעת, על 20 מיליארד שקל, 10 מיליארד שקל עבור הגידול בהוצאות הביטחון ו-10 מיליארדים עבור הוצאות מנהלת "תקומה" והגידול בתשלומי הריבית.
"ככל שנדרש, האומדן של הוצאות הביטחון וההתאמות התקציביות הנגזרות ממנו, יעודכן בהמשך על פי התוואי של התקציב הרב שנתי שיגובש במסגרת עבודת המטה. יתרה מכך, לאור היריעה הקצרה בצד ההוצאות בתקציב, ללא נקיטת צעדים להגדלה פרמננטית של ההכנסות כגון העלאת מע"מ, ביטול נקודות זיכוי להורים עם ילדים עד גיל ,3 או צעדים אחרים שצפויים להניב הכנסות בהיקף דומה, איני רואה כיצד ניתן לבצע את ההתאמות האמורות לעיל.