הם נפצעו פעם אחת, לא ויתרו – וגם עכשיו במחלקה השיקומית, כל מה שהם חושבים עליו הוא שדה הקרב • "אתה בסוף אומר – אני צריך להיות עם האנשים שלי, הם צריכים אותי שם", סיפר יוסי שאיבד את עינו מקליע שפגע בה • דביר, פקודו של המ"פ בצנחנים, שיחזר: "אני זוכר אותו עם דם מהעיניים ומהאף – וצועק: 'יהיה בסדר!'"