בסוף השבוע האחרון חברת הספנות הרביעית בגודלה בענף המכולות, קוסקו הסינית, עם נתח של 10.8% מהשוק, הודיעה על הפסקת השיט לישראל. לא ברור אם הפסקת השיט באה מהסיכון שבמעבר בים האדום, או מתמיכה פוליטית בצל המלחמה, אך יהיו לכך השלכות על המשק הישראלי שמוטה בעיקרו על ייבוא.

סביר להניח שההתפתחויות הללו שמרחפות כעננה, ולא מהיום, לא הפתיעו את בנק ישראל שהקדים את הבנקים המרכזיים בעולם ופתח את 2024 בהורדת ריבית (ל-4.5%). התמתנות האינפלציה ל-3.3% בנובמבר, לצד התחזקות השקל, שהתקפל מהתבססות הדולר מעל 4 ש’ - תרמו את שלהם להחלטה. אלא שנותר לשאול האם המהלך לא היה פזיז מדי כאשר מדד המחירים לדצמבר שיפורסם ביום חמישי השבוע עלול להפתיע לרעה והמתיחות מצפון עלולה להכביד על המטבע, שבתורו יתרום לעלייה באינפלציה.

האיום בים האדום כהשפעה השלילית על האינפלציה

מחירי ההובלה עלו בחדות וצפויים להשפיע על מחירי מוצרי יבוא לישראל, בעוד מחירי ההובלה מאסיה לאגן הים התיכון הוכפלו בשבועות האחרונים. "על אף שעדיין לא מדובר בהתייקרות החדה של תקופת הקורונה, מדובר בשינוי משמעותי", סבור יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון. "18 חברות ספנות בעולם החליטו להימנע ממעבר בים האדום. יבואני רכב הודיעו על עלייה במחירון. מחירי ההובלה לארה"ב ולאירופה גם עולים (התייקרות של 61%)".

הורדת הריבית שבאה לעודד ביקושים עדיין מותירה את הריבית ברמה מרסנת, לפי בנק ישראל, אך כץ מעלה חשש מתופעת "מיני ביקוש כבוש" עם סיום עיקר הלחימה כאשר רמת הצריכה, שנמדדת בסך הרכישות בכרטיסי האשראי, חזרה לרמה של לפני המלחמה. "כדאי לשים לב לזינוק בכמות הכסף שבידי הציבור. בחודשים אוקטובר-נובמבר חל גידול מצטבר של 3.5% (קצב שנתי של 23%) או תוספת של כ-50 מיליארד שקל, לאחר מספר חודשים של יציבות מתחילת השנה (בשנות הקורונה מצרף הכסף הרחב עלה ב-40%). מדובר בהעברת תמיכות מהממשלה (אל מגויסים ומפונים) וגידול בחסכונות של משקי הבית, ותוספת משמעותית של כסף נזיל עם פוטנציאל להסטה לכיוון צריכה, ברגע שהתנאים יאפשרו זאת".

אמנם השקל התחזק בחדות לקראת סיום 2023, אך הסיכון של פיחות המטבע בצל פגיעה באמינות הפיסקאלית והאיום הביטחוני מצפון העלו את המטבע ל-3.70 לדולר, בין היתר, על רקע התחזקות הדולר בעולם. "בחזית התקציב, בנק ישראל העלה את אומדן ההשלכות הפיסקאלית של המלחמה (כולל אובדן מיסים) ל-210 מיליארד שקל מ- 198 מיליארד באומדן הקודם. האוצר כן פעל נכון וביטל את ההנחה בבלו על דלקים אך ביטול המס על המשקאות קלים ועל כלים חד פעמיים הוארך. בנק ישראל צופה גרעון של 5.7% השנה בהנחה של קיצוץ של 15 מיליארד שקל השנה", כתב כץ.

עוד מהצד של חששות האינפלציה, נמצאת האצה במחירי השכירות החל מהמחצית השנייה של השנה. "בטווח הקרוב, מחירי השכירות ימשיכו להתמתן על רקע ההשפעה הממתנת של המלחמה, אך האצה מהמחצית השנייה של השנה מהווה איום אינפלציה", אמר כץ. "אנו מניחים עלייה של 3.5% שנה קדימה וצפויה המשך האצה אל תוך 2025. מפונים רבים יעדיפו להתגורר במרכז, ונקווה להתאוששות בתיירות הנכנסת".

כלכלני הפועלים מציינים כי "הפחתת הריבית הראשונה של בנק ישראל לא לגמרי הפתיעה את השווקים שגילמו אותה באופן חלקי. בכל מקרה השווקים סברו שהריבית תופחת ברבעון הראשון של השנה. בנק ישראל מסביר שירידת הריבית היא תוצאה של הירידה המהירה בסביבת האינפלציה בחודשים האחרונים והירידה בציפיות לאינפלציה, שהביאה לעלייה בריביות הריאליות. עליית הגירעון התקציבי היא עדיין הסיכון המרכזי – לאורך זמן גירעון תקציבי עשוי להעלות את האינפלציה. הערכת בנק ישראל היא שהריבית תפחת במהלך השנה עד לרמה של 3.75%-4.0% בסופה, תחזית שלא שונתה ביחס לזו שפורסמה לפני שישה שבועות. אנו מעריכים שהריבית לא תמשיך לרדת לפני שנראה את הפד האמריקני מצטרף להפחתות הריבית, ולא רואים סיבה להניח תחזית ריבית שונה מזו של הבנק המרכזי לסוף השנה.

"העלינו את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים לשיעור של 2.8%. מחיר הדלק עלה בתחילת השנה בכ-4%, זאת לאור ביטול ההנחה על הבלו (הנחנו עלייה מתונה יותר). מחירי החשמל צפויים לעלות בחודש פברואר ב-2.6% (הנחנו יציבות). שינויי מסים נוספים כמו העלאת מס על רכבים חשמליים והתייקרות תעריפי ההובלה צפויים להשפיע על מחירי הרכבים. מחירי שכר-הדירה פועלים בטווח הקצר למיתון האינפלציה, אך לפחות בשלב זה, אנו לא בטוחים אם בלימת המחירים תימשך כשהמלחמה תסתיים, זאת לאור האטה בפעילות בענף הבנייה", כתבו בבנק הפועלים.

"השיקול העיקרי בהחלטות בנק ישראל הוא סיכון האינפלציה"

אלכס זבז’