ההתפתחויות הכלכליות בשבוע שעבר הגדילו כנראה את הסיכוי להפחתת ריבית בישראל בחודשים הקרובים אבל לא עד כדי הפיכה של זו לוודאית. ההודעות של הבנקים המרכזיים בארה"ב ובגוש האירו היו מספיק ברורות על מנת להבין שהריבית אצל שותפות הסחר העיקריות של ישראל עומדת לרדת בחודשים הקרובים, מה שמקל על בנק ישראל לעשות צעד דומה אם ירצה בכך. עם זאת, בניגוד לארה"ב או גוש האירו, בישראל הבנק המרכזי צריך להתמודד גם עם אי ודאות אדירה שנובעת מהמלחמה ומההשלכות שעשויות להיות לה על האינפלציה בעתיד. אי ודאות זו עלולה להוביל לכך שמגמת האינפלציה תשתנה וזו תחזור לעלות או לפחות תרד לאט יותר מאשר במדינות אחרות בעולם.
בפרספקטיבה זו, מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר הפתיע אמנם כלפי מטה והביא את האינפלציה במשק לרמה של 3.3%, פסע מכניסה אל יעד האינפלציה של בנק ישראל. אלו בהחלט חדשות טובות עבור בנק ישראל אבל סביר להניח שבבנק ייקחו בחשבון גם את הסיכונים האפשריים למגמת האינפלציה בעתיד.
סיכון אחד למשל ראינו מתממש בימים האחרונים עם ההודעות של חברות הספנות הגדולות בעולם על הפסקת ההפלגות בים האדום. עליה בעלויות השינוע תביא באופן טבעי לעליה במחירים של מוצרים שונים ובעיקר מוצרים בני קיימא גדולים. סיכון נוסף הוא שער החליפין והשפעתו על האינפלציה. אמנם שער הדולר ירד והתייצב בשבועות האחרונים אבל סטיית התקן בשוק המט"ח גבוהה מאוד. כל אירוע בלתי צפוי כמו פגיעה ביחסים עם ארה"ב או אסקלציה בתרחיש הביטחוני עלול להקפיץ מחדש את שער החליפין. גם סעיף הדיור מהווה סימן שאלה בטווח הבינוני כאשר עצירת הבנייה מצד אחד והביקוש הגבוה בשוק השכירות מצד שני יקשו על הסעיף הגדול ביותר במדד לא להמשיך לייצר לחצים אינפלציוניים. לבסוף, עם סיום השלב הנוכחי של המלחמה, וכפי שראינו בשבועות האחרונים, הביקוש של משקי הבית עשוי לחזור עם החזרה לשגרה מסוימת וללחוץ מחדש חלק מהמחירים כלפי מעלה.
כמובן, חשוב לציין שהסיכונים לא בהכרח חייבים להתממש אבל בעיני בנק ישראל עצם הסיכון הוא משהו שחייבים להתחשב בו. לכן סביר להניח שכדי שבנק ישראל יאמץ מדיניות דומה לזו של הפד או הבנק המרכזי האירופי, הוא חייב להשתכנע שיחס הסיכון לסיכוי מבחינת האינפלציה אכן לטובתו, מה שעשוי לקחת עוד מספר חודשים.
***הכותב הוא האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות***