מכירות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל הסתכמו בסוף חודש אוקטובר בסך של כ-8.2 מיליארד דולר, כך עולה מדו"ח היתרות שפרסם היום (ג’) בנק ישראל. עוד לפני נאום נסראללה ועליות בניו יורק בנק ישראל השיק תוכנית מכירת דולרים בשוק במטרה למתן את התנודות בשער בשקל ולספק נזילות, והגורמים יחד הביאו להתחזקות השקל לרמות של לפני המלחמה.
לפי דוח היתרות, יחד עם שערוך יתרות של 1.5 מיליארד דולר, שקוזז בחלקו ע"י העברות ממשלה מחו"ל בסך 2.4 מיליארד דולר - יתרות המט"ח ירדו באוקטובר בכ-7 מיליארד דולר ל-191 מיליארד דולר, (המהווים 36.8% מתוצר המשק).
בחלוף חודש מהלחימה, אפשר לומר שתוכנית בנק ישראל מסייעת לשקל, אך השאלה באיזה מחיר. הדולר ירד בתחילת השבוע מרף ה-4 שקלים, כאשר התפתחויות המלחמה יכתיבו את הקצב. בנק ישראל מפעיל מספר תכניות כדי לטפל בקשיי נזילות שפגעו במערכת הפיננסית בעקבות המלחמה, וכדי להבטיח את התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית.
בין התכניות שהופעלו עד כה על ידי בנק ישראל: מכירת מט"ח של עד 30 מיליארד דולר; אספקת הנזילות הנדרשת לשוק המטח גם ע"י הפעלת מנגנוני עסקאות swap של הבנק בהיקף של עד 15 מיליארד דולר; וביצוע עסקות ריפו מול גופים מוסדיים וקרנות נאמנות כנגד בטוחות של אג"ח ממשלתי ו/או קונצרני כבטוחה במטרה לשמור על התפקוד התקין של השווקים.
השקל יתחזק
"בנק ישראל התערב באופן חזק בשוק המט"ח באוקטובר ועדיין יש לו עוד "הרבה תחמושת" שככל הנראה לא יצטרך להשתמש בה", כך לפי שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט. "בנק ישראל מכר דולרים בהיקף גבוה יחסית, שמעיד על נכונות בנק ישראל להתערב באופן חזק במסחר בהתאם לצורך. גם אם קצב המכירות הנוכחי ימשך (ובתחילת נובמבר אנו מעריכים שהקצב הואט) – בנק ישראל יוכל לרכוש בתוכנית הנוכחית בקצב זה במשך כחודשיים נוספים, כלומר באמצע טווח הערכתנו להמשך המלחמה בדרום (עוד 1-3 חודשים).
"סביר מאוד להניח כי בנק ישראל אפילו לא יצטרך לרכוש בקצב הזה, מאחר ועיקר הצורך שלו בהתערבות היה לאחר מתקפת הטרור המפתיעה", מוסיף קצביאן. "גם בתרחיש בו יהיה צורך בהמשך הרכישות מעבר לתוכנית המקורית (עד 30 מיליארד שקל) הדבר אפשרי לאור רזרבות מט"ח גבוהות מאוד שעמדו בסוף אוקטובר על 191 מיליארד דולר. נזכיר כי ערב משבר הקורונה (ינואר 2020) רזרבות המט"ח עמדו על 130 מיליארד דולר, כלומר נמוך ב-61 מיליארד דולר מהרמה בסוף אוקטובר. התוצר אומנם גדל מאז – אך גם יחס הרזרבות לתוצר עומד כיום על 36.8%, גבוה מיחס זה בתחילת 2020 (נתון ראשוני אז 33.8%). עניין זה מחזק את הערכתנו כי בנק ישראל יוכל למתן תרחיש של היחלשות חדה של השקל (מעבר למגמה העולמית) אם בכלל יהיה תרחיש כזה".
בראיה לחצי שנה, שנה, קדימה, מעריך קצביאן, בתרחיש הבסיס, כי השקל יתחזק בשל סיבות שונות ובהן תמחור חסר קיצוני של השקל, הצפי שלנו לעלייה במניות בעולם והצפי להתאוששות כלכלית חדה בישראל לאחר המלחמה, תוך לפחות צמצום של פרמיית הסיכון הגלומה בשקל.