"כל בר דעת מבין שאין פתרון אחד למצוקת הדיור ואין קסמים צריך טיפול הוליסטי ואנחנו בעיצומו של תהליך מאומץ להסית את הספינה אל עבר הנתיב הנכון, אני עוסק בזה יום יום ושעה שעה ואני מקווה שאוכל להביא בשורות". לדבריו, "חלק מהכלים שעמודים לרשותנו זה התחדשות עירונית בשכונות החרדיות בערים הגדולות ואני מאמין שיש לכם כיזמים חרדים תפקיד חשוב בכך, אתם יכולים לעזור ולפתח את השכונות הישנות. נצלו את הזדמנות שיש לכם היום אוזן קשבת במשרדי הממשלה לקדם את הצרכים הספציפיים של הקהילות שלנו", כך אמר שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקוף בכנס נדל"ן השבוע.
יעקב ניצן, שותף ומנכ"ל רובי קפיטל, אמר כי "עד 2040 ייוצר חסר של כ-360 אלף דירות למגזר החרדי". לדבריו, עד שנת 2030 הציבור החרדי יהווה כ-16%-17% מהאוכלוסייה בישראל, כלומר שעד שנת 2040 ייווצר חוסר בדירות לציבור החרדי. "אם ניקח את מיפוי הקרקעות, ואת כל פוטנציאל השיווק של רמ"י זה לא יספיק. אם היזמים לא ייקחו עכשיו את המושכות ולא יקדמו התחדשות עירונית במגזר אנחנו נגיע לשם עם הלשון בחוץ וללא פתרונות. זה הזמן לפעול באיחוד כוחות ושיתוף פעולה של השיכון, התכנון וגופי המימון".
מיקי ברגר סמנכ"ל ליווי פיננסי בחברת רובי קפיטל התייחס בפאנל לנושא מימון קבוצות הרכישה וציין, כי "רובי קפיטל, בגיבוי ובשיתוף פעולה עם חברות ביטוח ובנקים, עובדת בצורה מוסדרת, המבטיחה את כלל מקורות המימון הנדרשים לפרויקטים עוד בטרם כניסה לליווי פעיל". בהתייחסו למצב השוק ציין כי " אנחנו מזהים היום האטה במכירות בכל הארץ אבל דווקא בשוק החרדי בירושלים ובני ברק פחות מושפעים, יחד עם זאת, יש קושי במימון של הדירות ואנחנו עובדים יחד עם הבנקים למשכנתאות והיזמים להצעות מימון משתלמות ותשלום התחלתי מינימלי וזה עוזר לסגור עסקאות".
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית, התייחס אף הוא להתחדשות עירונית במגזר החרדי וציין כי "בשנתיים שלוש האחרונות יש שינוי משמעותי בתפיסה ומקודמים יותר מיזמי פינוי בינוי בחברה החרדית ולא רק תמ"א 38. מסקר שעשינו בציבור החרדי גילינו שיש מודעות ויש רצון לקדם התחדשות עירונית. למעשה אין ציבור שיותר מתאים התחדשות עירונית מאשר האוכלוסייה החרדית, הפינוי בינוי יכול לתת מענה למצוקת הדיור בתוך השכונות הקיימות, להגדיל את הדירות של המשפחות שחיות בצפיפות גדולה, מדובר בציבור עירוני שאוהב את העיר ונסמך על תחבורה ציבורית יותר ולכן לא נדרשים תקני חניה גבוהים. בנוסף מדובר בציבור קהילתי מאוד וזאת הסיבה שאנחנו רואים את המטוטלת כבר זזה.
"אבל עדיין יש גם חסמים, ולא דווקא הנושא של בנייה לגובה ומעלית שבת. בערים יקרות כמו בני ברק וירושלים הכדאיות הכלכלית כל כך טובה שלא חייבים לעלות גבוה. החסמים שכן משמעותיים ומובהקים הם לדוגמא שהדין האזרחי בכל הקשור לדייר סרבן לא חל על החברה החרדית ובתי הדין הרבניים לא נותנים מענה לבעיה אז לכאורה נדרשת הסכמה של 100% לפרויקט. גם חריגות הבנייה במגזר, תופעה רחבת היקף יותר מאשר במגזרים אחרים מהווה חסם ובנוסף החשש של בעלי הדירות הקיימים מכניסה של אוכלוסייה חדשה עם צביון שונה אל תוך השכונות הקיימות. גם נושא השכירות הוא בעייתי כי בעוד שאדם חילוני יכול לשכור דירה חלופית לתקופת הבינוי בכל שכונה בעיר, אדם חרדי ירצה לגור באותה שכונה או אזור שהוא מכיר", אמר במברגר.
ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, התייחס למצוקת הדיור של המגזר החרדי וציין שהדבר הנכון הוא פיזור של אוכלוסייה חרדית בשכונות עם מינימום 2000-3000 יח"ד בתוך ערים גדולות, כך שהציבור החרדי יוכל מצד אחד לגור בנפרד עם מינימום חיכוך, אך מצד שני להשתלב באזורי התעסוקה של העיר ולתרום לאזורי המסחר. אבל בערים רבות וגדולות יש התנגדות. אני הצעתי לחייב את ראשי הערים להוסיף שכונות חרדיות כחובה במסגרת הסכמי הגג , להגיד לראש עיר "לא תקדם שכונה חרדית לא תקבל הסכם גג" אבל זה לא עבר".