נדמה לכם, לעיתים, שכהורים לילדים אין לכם את הזכות לחוות רגשות לא נעימים או להתלונן? מרגישים שמצפים מכם להיות מרוצים ואופטימיים כל הזמן? אתם ממש לא לבד. בחברה המודרנית, שמאדירה את הצורך "להיות שמח" ו"לראות את הטוב" בכל דבר קיימת נטייה רווחת ליפול למלכודת "החיוביות הרעילה". מה זה בדיוק? איך זה משפיע עלינו כהורים? ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם זה טוב יותר?