אנשי מקצוע בתחום המשפטי, כמו עורכי דין או נוטריונים, הם בעלי הכשרה גבוהה ומוסדרת בקפדנות. כתוצאה מכך, הם זוכים לרמות אמון גבוהות מהלקוחות שלהם. תביעות על רשלנות מקצועית כנגד עורכי דין נוטה להיות מורכבת מבחינת האופי והטיעונים שלה. ולכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי כבר בתחילת הדרך.
אם אתם רוצים להגיש תביעה נגד עורך הדין שלכם, מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי לפני שיחול על התביעה שלכם חוק ההתיישנות (ברוב המקרים מדובר ב-7 שנים).
https://kol-haifa.co.il/wp-content/upl ... s_327180042_S-300x100.jpg 300w, https://kol-haifa.co.il/wp-content/upl ... s_327180042_S-768x256.jpg 768w" sizes="(max-width: 999px) 100vw, 999px" />
האם אוכל להגיש תביעת רשלנות נגד עורך הדין?
אם עורך הדין לא סיפק לכם את השירות בסטנדרט המצופה מעו״ד סביר בתחום, וכתוצאה מכך נגרם לכם הפסד כספי או אישי, אתם זכאים להגיש נגדו תביעה.
כיצד יכול עורך דין להתרשל בתפקידו?
רשלנות מקצועית, שיכולה לגרור אחריה תביעת עורך דין, יכולה להתרחש כאשר עוה״ד לא מצליח למלא את תפקידו בהתאם לסטנדרטים הנדרשים ממנו.
תביעה שהוגשה על ידי לקוח של עורך דין שכזה, עשויה להתבסס על תלונות כגון:
- הפרת חוזה (במפורש או במשתמע).
- הפרת חובת הזהירות החייבת בעוולת הרשלנות.
- הפרת חובת שמירת האמונים.
- הפרת החובה הסטטוטורית.
במקרים שבהם מדובר בהפרת חובת הזהירות החייבת בעוולת הרשלנות, יהיה עליכם לקבוע שחלה הפרה של חובה זו ולהראות שעורך הדין לא עמד בסטנדרט הנדרש. בגדול, נקבעת רשלנות אם עורך הדין עשה טעות שלא מצופה מעו״ד סביר שפועל בנסיבות דומות. כאשר טעויות שכאלה גורמות להפסד כספי, ניתן לתבוע את עורך הדין.
מהן הדרישות הבסיסיות לתביעת עו״ד בגין רשלנות?
קיימות 3 דרישות בסיסיות לעוולת רשלנות, אותן צריך להוכיח באופן ראייתי ועל סמך מאזן הסתברותי (כלומר, שזה יותר סביר מאשר לא סביר):
- חובת הזהירות – הנתבע היה חייב לתובע חובה שלא לגרום לו את סוג הנזק שנגרם.
- הפרת חובה – התובע הפר את החובה.
- סיבה – לכך יש שני אלמנטים ונדרש להוכיח את שניהם, כלומר:
- סיבתיות עובדתית, כשהתובע חייב להוכיח כי לולא רשלנותו של הנתבע הוא לא היה סובל מהפסדים.
- סיבתיות משפטית, כשרשלנות הנתבע היא הסיבה בגינה ההליך המשפטי הסתיים בהפסד.
דוגמאות למקרים של רשלנות מקצועית של עורך דין
- פספוס מועד ההתיישנות של התביעה. אם ניתן להוכיח שלתביעה המקורית הייתה הצדקה, הרי שהתובע רשאי לתבוע את עורך הדין.
- אי מתן ייעוץ משפטי תקין. אם התובע התבסס על דעת משפטית רשלנית שמסר עורך הדין, והדבר הוביל להפסד כספי.
- אי קיום צו בית משפט או אי עמידה בדד-ליין. בית המשפט עלול לראות בחומרה אי ציות של עורכי דין לצווי בית המשפט או ליישום כללי של סדר הדין האזרחי.
- כישלון בחקירה נאותה או בהוכחת הטענה. עורך הדין עלול להתרשל כשהוא לא אוסף את כל המידע הרלוונטי שיבטיח הצלחת התיק של התובע.
הפוסט רשלנות מקצועית של עורך דין מה ניתן לעשות? הופיע לראשונה ב-מקומונט חיפה - קול חיפה חדשות מקומיות של חיפה.