מבחני אינטליגנציה:מבחן ווקסלר (נקרא גם WASE)
המבחן הנפוץ ביותר לשימוש באוכלוסיית ילדים –Wechsler Adult Intelligent Scale
- כולל 11 תת מבחנים (מטלות עם שאלות/מטלות פעולה) וכולל חלק מילוי וחלק ביצועי.
- דוגמאות למבחנים: מבחני חשבון, מבחני זיכרון (מקריאים לנבדק שורת מספרים והוא מתבקש לזכור, זכירה לאחור)
- בודק גם סוג אינטליגנציה שמתבטאת בצורה ביצועית ולא מילולית – למשל הרכבת פאזל. רוצים לראות כמה מהר הנבדק מרכיב את הפאזל. בנוסף סידור תמונות שמפוזרות באופן אקראי – לרצף המספר סיפור, תוך שימוש ברמזים שקיימים בתמונות. ציון ממוצע – 100.
- עוד דוגמא למבחן: אוצר מילים, מהקל אל הקשה
- לכל שאלה יש זמן מוקצב
- מבחן אינטליגנציה יכול להצביע על פער בין פוטנציאל לבין תפקוד– על רקע מצבים רגשיים, הפרעת קשב או סיבה אחרת.
- צוות כותבי השאלות נדרשים לעשות התאמות תלויות תרבות (כמו למשל, מי הנשיא ה-7 של ארה"ב – שאלה שרלוונטית יותר לאוכלוסיית הילדים בארה"ב ולא בישראל). התאמה תרבותית ולשונית.
- יש עוד מבחן שדורש התאמה – סולם של הבנה חברתית. שואלים בו שאלות בסגנון – "מה היית עושה אם…". כל מיני תרחישים חברתיים.
- כל שינוי ותרגום שנעשה על מבחני וקסלר צריך להיות מתוקנן ומאושר, מטפלים לא יכולים פשוט לקחת ולשנות על דעת עצמם.
- לפי מבחני וקסלר נראה כי קיים מתאם חיובי בין אינטליגנציה לבין הצלחה
- מבחנים מסוג זה יכולים להצביע על הסימפטומים הראשוניים של מחלות נפש או פגיעות קוגניטיביות על רקע פיזיולוגי. לדוגמא, התחלה של התדרדרות קוגניטיבית כפי שנראה בקרב חולי סכיזופרניה או לוקים בדמנציה (נפוץ בעיקר בקרב קשישים).
- ציון מילולי גבוה וביצועי נמוך: עשוי להצביע על דיכאון, הפרעה כפייתית או הפרעות פיזיולוגיות.
- ציון ביצועי גבוה ומילולי נמוך: מצביע על התמודדות דרך עשייה, מאפיין פסיכופתים
הבעייתיות במבחן וקסלר:הנבדק יכול לעשות אותו כמה פעמים ועם הזמן ללמוד אותו ולהבין איך לפתור אותו מהר יותר (וכאמור, השאלות כאן מבוססות זמן ולכן מענה מהר יותר עשוי "ללכלך" את התוצאות).
קיימת ביקורת על כך שהמבחנים תלויי תרבות ופותחו מבחנים שעוקפים את השפעות התרבות והשפה ע"י כך שאינם נשענים על שפה ועל שאלות ידע. בנוסף, קיימת בעייתיות לגבי עולים חדשים – אנשים עם שפת אם אחרת.
בנוסף, קיימת ביקורת על כך שהמבחן מאוד מרובע וחסר יצירתיות. בכל המטלות בווקסלר יש רק תשובה אחת נכונה. לא מאפשרים חשיבה מחוץ לקופסא. נשאלת כאן השאלה: האם אינטליגנציה היא רק בתוך הקופסא? היום בתחומים רבים יצירתיות נדרשת לעשייה כמו בהייטק, למשל.
פתרון: מכניסים גם שאלות יצירתיות כהתאמה למקום העבודה, למשל במבחני מיון לעבודות הייטק. (שאלה נפוצה: לפרט שימושים שונים של אותו פריט, כמו ספר של 1000 עמודים).
מבחני אישיות אובייקטיבים: מבחן MMPI
אחד המבחנים הנפוצים ביותר ויש לו מהימנות גם בעברית. בודק כל מיני רכיבים אישיותיים שבווקסלר יהיה קשה לעלות עליהם. יכול להיות שגם בראיון קליני טוב נעלה על אותם רכיבים.
מבחן ממוחשב, לוקח בין 1.5-2 שעות, יחסית ארוך. יש לו סולמות קליניים (דיכאון, היסטריה, פרנויה ועוד) וסולמות נוספים – נטיות התמכרותיות, מצוקה זוגית, זהות מינית ועוד.
בנוסף צריכים להכניס מרכיבים שיגבירו את מהימנות המבחן כדוגמת מדדים שונים לשקרים והעמדות פנים (היכולת שלנו כבוני השאלון לזהות אנשים שאומרים "אם הייתי בדיכאון הייתי חושב… כך וכך"). חשוב שנקבל מהשאלון פרופילי אישיות נקיים ובלי רצייה חברתית.
פתרון: המבחן ארוך ולכן מתיש, קשה לשקר לאורך זמן. בנוסף אותם פריטים מופיעים בכמה נוסחים שונים. בהמשך – צריכים להעביר מבחן כזה בשביל התמחות בפסיכולוגיה קלינית.
גרסא משופרת ומתוקנת למבחן קיימת מסוף שנות ה-80.
מבחנים השלכתיים
גם ב-MMPI וגם בווקסלר יש דרך ברורה להגיע לציון. עם זאת מבחנים השלכתיים הינם מבחנים מורכבים יותר ומגיעים מתוך הגישה הפסיכו דינאמית (פסיכואנליטית) לפיה האדם מורכב מהרבה מאוד צדדים שלא יהיה מוכן בהכרח להודות בהם באופן גלוי וישיר.
יש הרבה מאוד ביקורת בשדה לגבי התוקף של אותם מבחנים. האם יש דרך ברורה באמת לפרש את אותם מבחנים ולהסיק מהם מסקנות, כמה ניסיון קליני צריך כדי לנתח אותם וכד'. יש מחקרים שמצביעים על תוקף נמוך למבחנים והסכמה נמוכה בין קלינאים שונים.
הפוסט מבחנים מובנים הופיע לראשונה ב-פורטל תיירות ואיכות חיים.