מכונית + גירוי מפחיד ß חרדה ß הימנעות ß חיזוק שלילי, החרדה מתקבעת.
כשהחרדה מתקבעת לאורך זמן מאוד קשה לשבור אותה. לכן, אומרים לאנשים לעלות כמה שיותר מהר על הרכב אחרי תאונות, למשל.
- פחד וחרדה – נלמדים גם ע"י חיקוי: אנחנו רואים אדם אחר מגיב בפחד לסיטואציה ו"מעתיקים". רווח בעיקר בקרב ילדים. לכן מנחים הורים לא להקרין חרדות לילדים שלהם כדי שייחשפו כמה שפחות למקורות פחד.
הפרעות חרדה שונות
יש סוגים שונים של חרדה. בכולם יש תחושת איום סובייקטיבית, בריחה/הימנעות ותחושת קטסטרופה אישית.
ניתן להבחין בין הפרעות החרדה לפי מוקד החרדה והסימפטומים הספציפיים:
- פוביה החרדה מתעוררת כאן רק נוכח הגירוי הפובי. פחד מדבר ספציפי – אובייקט דומם, חיה, מצב (טיסה למשל) שיכול לפגוע בנו. כאן עובדים בטיפול על הפחתת הפחד מהאובייקט עצמו. דוגמאות לפוביות: חרדה חברתית, חרדה מטיסות, פחד מגבהים, מעכבישים…
- הפרעת פאניקה פחד מהפחד עצמו (חשש מהתקף לב/מוות) לעומת פוביות. פחד מהתסמינים הפיזיולוגיים שעלולים להופיע פתאום (מפחד שיעלה לי קצב הלב). זאת לצד פחד מהפעם הבאה בה הפחד יתעורר באופן פתאומי ולא צפוי– מה שמשמר את הפאניקה.החרדה מהפעם הבאה נקראת "חרדת הציפייה" ("מה יהיה אם אני אנהג במכונית ויהיה לי התקף…"). לרוב קורה במקומות ציבוריים, באוטובוס, ברחוב, לרוב לא בבית לבד. מפחיד, מלווה בסימפטומים פיזיולוגיים חזקים מאוד (זיעה, סחרחורות, מועקה חדה וחזקה בחזה עד כדי ריצה למיון לבדיקה אם מדובר בהתקף לב).לחווה קשה לדעת שמדובר "רק" בהתקף פאניקה. דוגמא להפרעת פאניקה ב"אוטובוס האימה של תמר" (ד"ר יורם יובל). החוויה מלווה לעיתים בתחושת השפלה מצד החווה ועוגמת נפש (קורה בציבור, יחס לא מעודד מצד הרופאים וכו').
- אגורפוביה פחד ממקומות פתוחים, ציבוריים. מופיע לרוב יחד עם הפרעת פאניקה.
פוביות: הרחבה
סוגי פוביות
- חרדה חברתית חשש מדחייה חברתית על בסיס אישי, "לא רוצים אותי", "אני לא טוב בשביל אחרים". בושה ומבוכה משהייה במחיצת חברה בגלל דחייה. פחד מכישלון חברתי, לעג. פחד שלא יסתכלו עליי, לא יתעניינו בי, אהיה שקוף. כאן זה קצת שונה מאגורפוביה (פחד מנוכחות כללית ליד אנשים) כי הסיבה העיקרית היא חשש מדחייה. דוגמאות לחרדות חברתיות:פחד קהל (גלוסופוביה), פחד מאירועים עם אנשים רבים, פחד ממצבים בין-אישיים חדשים. מלווה בתחושה שהאחרים מתבוננים ומבקרים ואף לועגים. האדם מודע לכך שהחרדה מוגזמת, אך אין לו שליטה. ההתמודדות כאן היא בעיקר ע"י הימנעות – שמשמרת את החרדה. אמצעי התמודדות נוסף: שתיית אלכוהול.
- חרדה כללית פחד מחוסר וודאות כללי, ממה שעומד לקרות בקרוב, מתח חריף, דריכות.
- אנחנו רואים פוביות שונות בעלות סימפטומים דומים אך שמתבססות על בסיסי חרדה שונים. מקור הפחד ואופי הסיכון (שנתפס סובייקטיבית…) שונים.
- בעבר OCD ו-PTSD שויכו תחת הפרעות החרדה – היום הן הוצאו מקטגוריה זו ב-DSM-5
- לפוביות יש חיזוק שלילי. "עוד ערב שבו חסכתי מעצמי לצאת החוצה ולראות אנשים שיכולים להשפיל או להתעלם ממני". האדם מסביר לעצמו שהוא פועל נכון בכך שהוא נמנע, ובכך הדפוס הנמנע מתגבר והפוביה מתחזקת.
הבסיס הקוגניטיבי-התנהגותי להפרעת חרדה
מבנה הפחד: כוללו בתוכו שלושה מרכיבים עיקריים:
- גירוי
- תגובה
- משמעותהמחשבה האוטומטית שקופצת לנו לראש באופן מודע (אך מהיר מאוד).
לדוג': אני רואה כלב (גירוי), מכאן אני נבהל (תגובה), והמשמעות היא שהכלב מסוכן ועלול לפגוע בי.
המשמעות של הגירוי והתגובה: מתבססת על סכמות קוגניטיביות. מחוזקת ע"י טעויות חשיבה (מסקנות שאנחנו קופצים אליהן – הכללה, חשיבה דיכוטומית בשחור ולבן וכו'. לדוג' "אתמול כלב נשך את חברה שלי, בטוח גם הכלב הזה ינשוך אותי עכשיו").
מנקודת המבט הקוגניטיבית-התנהגותית, סכמות הן אותם ייצוגיים מנטאליים שקובעים את תפיסת העולם והפרשנות שלנו אודות האירועים סביבנו. אותן פרשנויות הן אלה שמובילות לתפיסת הגירוי ובהתאם לתגובה ולמשמעות שאנחנו מייחסים לגירוי.
מה משמר מצבי חרדה לאורך זמן?
- הימנעות ובריחה–Fight or flight– יש להן אפקט של חיזוק שלילי. האדם זוכה לחיזוק בכל פעם שנמנע ממצב שנדמה לו מסוכן. מנגנון זה משמר את החרדה ולא מאפשר להתנסות במצב המסוכן ולהתמודד איתו, להיווכח כי ניתן בכלל. אדם שאין לו כלים להתמודדות עם מצבים כאלה חש חסר שליטה ולכן המצב מתויג כקטסטרופאלי עוד יותר.
- מחשבות לא מסתגלות
סכמות עומק שליליות שקשה לשנותשנעשות באופן עקבי ושיטתי (אם היו משפיעות באופן חד פעמי לא היינו מתייחסים). עיוויתי חשיבה שמשפיעים על תפיסת המצבים שסביבנו ואופן התגובה שלנו אליהם. לדוגמא:
- חשיבה בשחור ולבן. "קיבלתי 85 ולא 100 – אני גרוע".
- האנשה: מייחסים מצבים והתנהגויות לכוונות של אנשים אליי. לדוג', באתי בבוקר לעבודה ומישהי (שבכלל עברה לילה קשה) לא אומרת לי בוקר טוב. אם אני מאניש, אני אחשוב "היא לא אומרת לי בוקר טוב כי היא לא אוהבת אותי". שיוך של גורמים אובייקטיבים למשהו שרלוונטי אליי.
- המעטה/הפרזה: פרשנות של אירועים משמעותיים (חיוביים/שליליים) כשוליים או משמעותיים יותר מכפי הצורך.
- חשיבה קטסטרופאלית: "הולך להיות אסון", "זה ייגמר במוות".
- בכל המחשבות הלא מסתגלות יש פזיזות שיטתית בהסקת מסקנות (הסקה סלקטיבית, לא מבוססת). תפיסה חלקית של האינפורמציה מבלי לבדוק את שאר התמונה ולכן התגובה היא אימפולסיבית. תפיסה של "זה מה שצריך לקרות". "ככה צריך, אין דרך אחרת".
הפוסט הפרעות חרדה שונות הופיע לראשונה ב-פורטל תיירות ואיכות חיים.