"כבר חלו שיפורים בעולמות הבריאות, החקלאות והאנרגיה. כעת, ניתן 'לגייס' את STEM (ר"ת Science, Technology, Engineering ו-Mathematics) – תהליך למידה רב תחומי בין מקצועות הליבה במדעים, המבוסס על ההבנה שאין באמת הפרדה תחומית ביניהם – כדי לשפר את עולם החינוך. למדע, לטכנולוגיה ולהנדסה יש תפקיד מכריע בטרנספורמציה של החינוך העתידי", כך אמרה ד"ר נטליה אמלינה, ראשת היחידה לפיתוח מקצועי של מורים ולפיתוח הקשרים ביניהם באונסק"ו.
ד"ר אמלינה הייתה דוברת המפתח בכנס Edutech 2021. הכנס, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים ובשיתוף קרן אתנה, נערך היום (ד') בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואורי בן ארי, נשיא ומייסד הקרן.
יש לציין שד"ר אמלינה עובדת ב-IITE – המכון לטכנולוגיות המידע בעולם החינוך, שיושב במוסקבה – והיא מהמובילות את תחום ה-IT באונסק"ו. לדבריה, "תוכניות לימוד המבוססות על גישת STEM הן מהמובילות והחדשניות בעולם. תחומי הלימוד הכלולים בהן הם פורצי דרך, מהווים זרז בהכשרת דור הסטארט-אפים הבא, ומסייעים בצמצום פערים חברתיים ובהענקת מוכנות מקצועית ועיונית לקראת תעסוקה בחברה. בדרך זו, כלל התלמידים יהיו מסוגלים לתפקד כאזרחי העתיד בהצלחה, בעולם מתפתח טכנולוגית. הם ישכילו באופן מוצלח עם מימוש של STEM, תוך הקניית היבטים שונים של האוריינות, הידע וההבנה של מושגים מדעיים ומתמטיים, והתהליכים הנדרשים לקבלת החלטות, השתתפות בנושאים אזרחיים ותרבותיים, כמו גם כלכלה יעילה. הם ירכשו מושגי מפתח ויוכלו לקשר ידע זה בין התחומים. בנוסף, הם יוכלו לנתח בעיות רלוונטיות לחיי היום יום שלהם ושל החברה, ולפתור אותן".
"הוראת STEM – חלק מהקווים המנחים של אונסק"ו והאו"ם"
ד"ר אמלינה אמרה כי "הוראת STEM משתלבת עם היוזמות והקווים המנחים של האו"ם ושל אונסק"ו לפיתוח בר קיימא עד ל-2030: חיסול העוני והרעב, מענה למשבר האקלים על ידי פיתוח וקידום של אנרגיות מתחדשות ועוד. היא אף עונה לאתגרים הגדולים בתחומי המדעים והטכנולוגיה – של מציאת תגליות מדעיות, פיתוח תרופות, מציאות וירטואלית, מידע בעולם הבריאות, הגנת הסייבר ויצירת עולם מאובטח במרחב זה, ועוד".
"העולם משתנה, הטכנולוגיה משנה סדרי עולם שהורגלנו להם שנים רבות", ציינה. "תפיסת STEM מכינה את הדור הבא להצליח בקריירות שלהם. הטכנולוגיה משנה את האופן שבו התלמידים והסטודנטים מתקשרים, לומדים, מוכשרים ומתפתחים. התפיסה נועדה לקדם את בתי הספר בעולם, ואף מעבר לכך. היא מטפלת במגוון ממדים: הדרך להצלחה, תקשורת, חיברות, זיהוי ופתרון בעיות, יצירתיות, סקרנות, קבלת החלטות, יזמות, חדשנות והיכולת להכיל כישלונות. המטרה בחינוך שכזה היא העצמת אזרחי העתיד והקניית כישורים לעולם המחר".
ד"ר אמלינה סיכמה באומרה כי "יש לצמצם את כמות המכשולים בעולם החינוך, ויש לשפר את איכות הכישורים המוקנים לתלמידים וליצור עולם בר קיימא. אונסק"ו מכירה בכך שהטכנולוגיה והמדע לא רק מעצבים את פני החינוך, אלא גם עשויים לשפר ולקדם אותו. בנינו תוכניות להעצמת מורים ותלמידים בעולם המשתנה טכנולוגית במהירות. מיכון וגלובליזציה משנים את הדרך שבה אנחנו מגדירים את המושגים 'קריירה' ו-'עבודה', שהופכים להיות מושגים נזילים, לרבות מעבר של עובדים בין עבודות. כבר כיום ברור שחלק ניכר ממקצועות העתיד עוד לא הוגדר ואי אפשר לדמיין אותו. תלמידים ומורים יוכלו לא רק לנצל את הטכנולוגיה טוב יותר – אלא להיות ממציאי המחר. לכן, חיוני שכולם ישגשגו על בסיס הטכנולוגיה, ויקודמו תחומי הרובוטיקה, ההנדסה, התכנות והרחפנים – לטובת עולם טוב יותר, מבוסס קידמה וחדשנות, עם מתן הזדמנויות לכולם, ועם נגישות וגישה לכולן".
https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... Photo-Amelina-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />
הפוסט "למדע, לטכנולוגיה ולהנדסה יש תפקיד מכריע בטרנספורמציה של חינוך העתיד" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות