פרס ביטחון ישראל לשנת תשפ"א הוענק הבוקר (ב') עבור פרויקטים ופעילויות שתרמו לביטחון המדינה, ולשמירה על עוצמתה ויתרונה האיכותי בשדה הקרב – הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט המבצעי.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין (באחד הטקסים האחרונים לפני שהוא עוזב ביום ד' את תפקידו), שר הביטחון, בני גנץ, הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ואלוף (מיל') אמיר אשל, מנכ"ל משרד הביטחון, העניקו את הפרסים בטקס שנערך בבית הנשיא בירושלים.
השנה, באופן חריג, אישר שר הביטחון גנץ להעניק ארבעה פרסים ולא שלושה כבכל שנה. להלן הפרויקטים הזוכים:
הפרויקט הראשון הוא של יחידה 8200 באגף המודיעין. הוא עוסק בפיתוח נגישות מודיעינית ייחודית, "פורצת דרך ויוצאת דופן", כלשון נימוקי הזכייה, לקהילת המודיעין. לפי הנימוקים, תוצרי הפרויקט מעניקים לצה"ל "תוספת יכולת משמעותית".
מפא"ת שבמשרד הביטחון, חיל האוויר, רפאל והתעשייה האווירית זכו בגין "פרויקט שמעניק לצה"ל פתרונות חדשניים", נכתב. "במסגרת פרויקט זה", שנמשך יותר מעשור, "התמודדו המפתחים עם פערי ידע טכנולוגיים חסרי תקדים ונאלצו להתמודד עם חוסר ודאות, ללא יכולת להישען על פיתוחים דומים".
גם את הפרויקט השלישי ביצעו כמה גופים: חטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר באגף התקשוב שבצה"ל, השב"כ, מלמ"ב במשרד הביטחון, מערך הסייבר הלאומי, המוסד ואגף המודיעין. "פרויקט זה נועד לייצר הגנה קיברנטית, תוך פיתוח יכולות טכנולוגיות מותאמות, מפני איום התקיפה בסייבר – אשר הפך לאיום משמעותי ויום יומי במהלך השנים האחרונות", נכתב בנימוקי הזכייה.
הפרויקט הרביעי בוצע גם הוא תוך שיתוף פעולה בין כמה גופים: מפא"ת, יחידה 81 באגף המודיעין, המוסד, חיל האוויר, רפאל והתעשייה האווירית. "במסגרת פרויקט זה הושגה יכולת מקצועית, ייחודית ומשמעותית לצה"ל. הקניית יכולת זו לצה"ל נבעה מפריצות דרך ופיתוחים ייחודיים וייעודיים, תוך הפגנת תעוזה, חזון, נחישות ויצירתיות – פרי עמלם ושילובם של הגורמים המעורבים", צוין.
"עם כל ההערכה למערכות – האדם שמאחוריהן הוא העיקר"
הנשיא ריבלין פנה בטקס לזוכים ואמר כי "עם כל ההערכה להמצאות, לפיתוחים ולמערכות המתוחכמות שבגינם אתם זוכים בפרס – האדם שמאחורי המערכת הוא היסוד והוא העיקר, ובלעדיו, גם הפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים ביותר לא יוכלו להגן עלינו. האדם שמאחורי המכונה, והרוח – רוח השליחות והאמונה בצדקת הדרך – הם אלה שעושים את ההבדל והם אלה שהופכים אתכם לטובים שבטובים".
לדברי הנשיא, "זו הפעם האחרונה שבה אני זוכה להעניק את פרס ביטחון ישראל. בשבע השנים האחרונות נפלה בחלקי הזכות להכיר, במידת מה, את הפעילות החשובה כל כך שלכם, שנעשית, מטבע הדברים, הרחק מאור הזרקורים ומידיעת הציבור. העם בישראל אולי לא יודע עד כמה גדולה התודה שהוא חב לזוכי הפרס על עשייתם, אבל תאמינו לי – הוא מרגיש את זה".
https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2021/07/a-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בטס הענקת הפרס. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
שר הביטחון גנץ אמר כי "הפרויקטים הזוכים השנה הם משל לדרך הראויה לישראל כולה להתנהל, בשיתוף פעולה בין כל זרועות הביטחון. בשנה האחרונה פניתי – ולא פעם אחת – לתעשיות הביטחוניות כדי לייצר פתרונות למשימות מיוחדות של צה"ל וגופים אחרים. את היתרונות ראינו במבצע שומר החומות – בתקיפות מדויקות, במודיעין חסר תקדים ובמבצע שבו הפגיעה בבלתי מעורבים הייתה מינימלית ביחס למבצעים אוויריים. הדיוק בפגיעה בטרוריסטים היה אפקטיבי ועוצמתי. הפרס הזה הוא התודה של כולנו על חלקכם ביכולת של ישראל להגן על עצמה מול איומים שונים בזירות שונות – איומים שלעתים הציבור, שישן טוב בלילה, כלל לא ידע על קיומם".
יותר משישה עשורים של פרסים
פרס ביטחון ישראל, שקרוי על שם אליהו גולומב, מייסד ההגנה, מחולק זה יותר משישה עשורים עבור פעילויות, מערכות ופרויקטים מבצעיים שהינם פרי פיתוח טכנולוגי חדשני ושתרמו במידה רבה במיוחד לביטחון המדינה. במשרד הביטחון אומרים שהפרויקטים הזוכים מתמודדים עם איומים מהותיים על מדינת ישראל ומספקים מענה מבצעי ייחודי, המבוסס על הישגים טכנולוגיים מרשימים.
בראש ועדת הפרס עומד גדעון פרנק וחברים בה המזכיר, אשר וגנר, אלוף (מיל') אהרון זאבי פרקש ופרופ' יצחק קלזון. בין הפרויקטים שזכו בפרס ביטחון ישראל בעבר: העוזי, הגליל, מטוס הכפיר, טילי הגבריאל והפופאי, טנק מרכבה סימן 3, משפחת טילי אוויר-אוויר של רפאל, מערכות ההגנה מפני טילים – החץ וכיפת ברזל, מעיל רוח, מערכת צי"ד, פרויקט גילוי המנהרות והפריצה לארכיון הגרעין האיראני.
https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2021/07/b-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />
הפוסט ארבעה פרויקטים טכנולוגיים זכו בפרס ביטחון ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות