באוניברסיטה אין יחסים סימטריים בין המרצה לסטודנטים, לא לחלוטין לפחות – כי המרצה יודע יותר, אך לסטודנטים בהחלט יש יותר מקום להשמיע דעה, הם גדולים יותר בגיל ולכן יש יותר במה לביקורת הדדית.

מחקר עמדות, ד"ר רענן סוליציאנו-קינן 2014 1200 סטודנטים מחמש אוניברסיטאות, מחוגים סוציולוגיה, מדע המדינה, תקשורת ומשפטים. 79% לא חוששים להביע את עמדתם; 10% דיווחו על חוסר סובלנות מצד מרצים לשמוע דעות שלא תואמות את שלהם. נטען בכיתה – יכול להיות שהרבה סטודנטים לא חוששים להביע את דעתם כי מלכתחילה יש סלקציה בהגעה למוסדות הלימוד ויש הסללה של אנשים מסוימים לאוניברסיטה, יש טווח הסכמה רחב בין הסטודנטים למרצים.

את מי משרתת תכנית הלימודים?

• הגמוניה/מדינה


• מאבק להשמעת קולות אחרים/מושתקים/ביקורתיים

מהו ההקשר החברתי?

• חברה בקונפליקט לאומי


• חברת הגירה/מרובת תרבויות


• התמודדות עם עבר בעייתי:
  
  
  
  • אשמה קיבוצית
  
  
  • טראומה קיבוצית
  
  
  
  

כיצד פועלת תכנית הלימודים

• קול אחיד


• ריבוי קולות

מה האידיאולוגיה שתכנית הלימודים מעבירה?

• זהות לאומית ופטריוטיזם


• סובלנות ורב תרבותיות


• מסורת אזרחית/דמוקרטית


• אולי שלושת המרכיבים הללו? ואיך שלושת המרכיבים הללו חיים ביחד? מהם המתחים והדילמות ביניהם?

לסיכום,  ניתן לראות את תכנית הלימודים מאוד סביב נושא האזרחות – נושא מאוד דינאמי וטעון, מוקד למאבק בין קבוצות דומיננטיות יותר ופחות. המעניין הוא שהמאבק הוא בתוך הקבוצות הדומיננטיות עצמן, בין הדתיות לחילוניות. במושגים שלנו, יש מאבק על ההגמוניה.

מורים

מרכזיים בהפעלת בית הספר.

מבחינה מסורתית כוח המורים הוא בכך שהם אלה שעומדים בתווך בין התרבות לבין הסובייקט, היחיד, התלמיד. הם במידה רבה הגורמים המתווכים, הפרשניים, היוצרים דיאלוג בין התרבות לבין אלה שלומדים את התרבות. בחברה המסורתית עד המאה ה-19 מערכת החינוך הייתה מאוד מצומצמת והחינוך נחשב סוג של פריבילגיה. המורים היו מזוהים עם העולם הדתי. הם היו נציגי המסורת, נציגי הדת אל מול התלמידים.

תהליכי המודרניזציה הביאו לשינוי מאוד גדול בסטטוס של המורה. אפשר להציב פה שני תהליכים מרכזיים שחיזקו מאוד את הסטטוס של המורה והעלו את המורים לסוג של אליטות תרבותיות.

1. הנגשת הידע לציבור החינוך הוא לא פריבילגיה של קבוצות מצומצמות אלא נחלת הכלל. פתיחה מאוד חזקה של הידע.


2. החילון של הידע ההפרדה בין הידע לבין הדת והכנסה של יותר ויותר מרכיבים חילוניים לתוך הידע. שני התהליכים האלה חיזקו מאוד את מעמד המורה.

עבודות שנעשו בעבר משקפות את המורים כאחת הקבוצות המרכזיות שהנחילו והובילו את המודרניזציה. הם היו קבוצה מאוד מרכזית במהפכות הגדולות של המאה ה-20, היה להם תפקיד מאוד גדול במהפכה הציונית. הם נחשבו כאליטה. בנוסף היה להם תפקיד מאוד מרכזי במהפכות טוטליטריות ופשיסטיות. למה? כי דרכם המהפכה החברתית הובילה את הערכים המרכזיים אל הדור הצעיר תוך עקיפה של המשפחה.

תפקיד מאוד מרכזי במודרניזציה ומהפכות חברתיות.

בנוסף ניתן לראות תפקיד מאוד חשוב של מורים בגלי הגירה. החברה האוסטרלית, הקנדית, הישראלית – חברות שנוצרו על גלי הגירה גדולים כאשר בית הספר והמורים היו סוכני החיברות המרכזיים של הצעירים לחברות החדשות. בחברות הגירה יש חשיבות מאוד גדולה למורים.

במאה ה-21, אותם שני תהליכים של הרחבת הידע והחילון של הידע (הניתוק של הידע ממקורות סמכות מסורתיים) אלה הם גם התהליכים שהיום חותרים תחת מעמד המורה. בעוד אותם תהליכים חיזקו את המורים והעלו אותם במאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, מאמצע המאה ה-20 אלו תהליכים שמתחילים לפגוע במעמד המורים.

1. היום הפתיחות הגדולה של הידע דרך מקורות אינטרנטיים והמהירות העצומה של השינוי בידע גורמת לאובדן הסמכות אצל המורה. הוא כבר לא רלוונטי בכיתה. איזה ידע הוא מייצג כשהתלמידים לפעמים יודעים יותר ממנו? מקורות המסכות שלנו מבחינת הידע הולכים ומתערערים. במקביל להורה יש הרבה יותר אפשרות לחתור תחת סמכות המורה אם כך.


2. רוחב המערכת בנוסף ברגע שהמערכת הפכה להיות כ"כ רחבה, המורים כבר לא יכולים להיות אליטה. בהתחלה המורים היו יותר נדירים ביכולות ובידע שלהם, היום מורים זו קבוצה רחבה ביותר כי צריך הרבה מאוד מורים ומעצם ההגדרה הם לא אליטה יותר. מכאן, לקבוצות החזקות יש אופציות אחרות בשוק, לפעמים יותר מתגמלות בכל מיני צורות ואופנים ואז מעמד המורה יורד גם מבחינה זו של איכות האנשים שמגיעים להוראה.

הפתיחה של הידע והרחבת המערכת מצד שני הם אלה שבסיכומו של דבר חותרים תחת תפקיד המורה.

נבחן היום את המורה דרך שתי עדשות:

• דילמות תפקידיות של המורה: מה התפקיד של המורה? כיצד הוא פועל?


• סטטוס המורה, המעמד שלו ביחס לקבוצות אחרות בשוק התעסוקה/בזירה החברתית.

הפוסט את מי משרתת תכנית הלימודים? הופיע לראשונה ב-פורטל תיירות ואיכות חיים.