"הכניסה של טכנולוגיות בריאות מתקדמות, כמו הדמיות מציאות מדומה ורבודה, צריכה להיות בעדיפות עליונה. כך גם הכנסת פיתוחים טכנולוגיים לחדרי ניתוח. עכשיו, אחרי הקורונה, זה הזמן הנכון לעשות זאת. זה מה שאנחנו עושים אצלנו, בשיבא", כך אמר ד"ר יעקב זאוברמן, רופא נוירוכירורגיה בכיר בבית החולים.

ד"ר יעקב זאוברמן, רופא נוירוכירורגיה בכיר בבית החולים שיבא. צילום: דוברות בית החולים

ד"ר זאוברמן דיבר בכנס בריאות דיגיטלית 2021 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. האירוע הווירטואלי משך אליו מאות אנשי מקצוע, שבאו ללמוד על החידושים בתחום הבריאות הדיגיטלית, שהתרחשו והואצו במהלך שנת הקורונה. ד"ר זאוברמן הציג בפניהם את השימוש בטכנולוגיות מציאות מדומה ומציאות רבודה בניתוחי מוח וסקר את היתרונות שלהם.

לדברי הרופא הבכיר, "לאורך ההתפתחות הטכנולוגית הרפואית היו כמה קפיצות דרך שהשפיעו מאוד על הרפואה, והשימוש בטכנולוגיות מציאות מדומה ומציאות רבודה הוא קפיצת הדרך הגדולה הבאה. באמצעותן אנחנו יכולים לראות דברים שלא ראינו קודם, ולקבל החלטות מודעות יותר שלא יכולנו קודם, לטובת החולה ולטובת כלל המערכת".

על המערכת המוטמעת בשיבא הוא אמר כי היא "נותנת מענה לכמה בעיות עיקריות, והראשית שבהן היא שלא הייתה דרך להתאמן כיצד לבצע ניתוח של חולה מסוים לפני הניתוח בפועל. בנוסף, במערכות 'רגילות', המנתח צריך לראות הדמיה דרך נקודת המבט של הרדיולוג, וכן להסיט את תשומת הלב מאזור התפעול בזמן הניווט. ועוד היבט חשוב: הפציינטים יכולים להבין הרבה יותר טוב מה הבעיה ומה הטיפול הנדרש, וכיצד יבוצע הניתוח".

https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2020/08/kati.jpg 600w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" />

קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת. צילום פרטי

הבריאות הדיגיטלית בעידן "הנורמלי החדש"

קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת, דיברה באירוע על התהליכים והשינויים שעברו על הקופה לאחר המגפה ועל הבריאות הדיגיטלית בעידן "הנורמלי החדש". "תקופת הקורונה הייתה מטלטלת, והיא דרשה שינויי תהליכים מהירים, שאותם ביצענו. במהלך התקופה קיבלנו כמה תובנות לקחת הלאה: שחייבים להיות מוכנים לניהול במצבי אי ודאות ומציאות משתנה. כשלא יודעים מה יקרה מחר ואילו הוראות נקבל, הדגש על הניהול העסקי הוא קריטי. כמו כן, צריך להאיץ תהליכים דיגיטליים למימוש עבור אוכלוסיות בעלות שונות גבוהה, במקומות שהן לא היו קיימות לפני כן. עוד תובנות קשורות לגידול הצריכה והעבודה מרחוק. אג'יליות ומדדים כמו TTM ו-MVP קריטיים להצלחה המהירה של התהליכים הללו. והתובנה האחרונה – שחייבים להשקיע באנשים. הם המשאב הארגוני שמהווה את המפתח להצלחה", אמרה.

https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... 06/profile-pic-Boaz-Elad-בועז-161x210.jpg 161w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" />

ד"ר בועז אלעד, קרדיולוג בבית החולים רמב"ם. צילום: דוברות בית החולים

שיקום מרחוק של חולי לב

הטיפול מרחוק, שהואץ בתקופת הקורונה, בא היטב לידי ביטוי בטיפול חדשני של שיקום מרחוק לחולי לב ברמב"ם, שהוצג בכנס על ידי ד"ר בועז אלעד, קרדיולוג בבית החולים. "עולם הרפואה משתנה ומתקדם בקצב מסחרר", אמר. "יש התקדמות לעבר טיפול איכותי יותר ויותר עם התאמה אישית, כשהדרישות לסטנדרטים עולות בצורה מתמדת. אבל, מהצד השני, גם כמות החולים עולה, וכך העומס על הצוות המטפל. הרצון לגשר על הפער הזה הוא זה שמאיץ את הפתרונות הטכנולוגיים בתוך עולם הרפואה".

"כיום ברור שפעילות גופנית נמצאת בקורלציה עם הפחתת תחלואה ותמותה, והיא מהווה חלק משמעותי בשיקום מרוב מחלות הלב – אם כי הגזמה בה עלולה להאיץ בעיות", ציין ד"ר אלעד. "זה בא לידי ביטוי עוד יותר בשיקום לב מרחוק: הוא מעלה את אחוז המשוקמים שאכן עושים את הפעילות הנדרשת. היתרון הוא ניהול מסודר של הפעילות ואימוץ אורח חיים בריא".

https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2017/02/michal600.jpg 600w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" />

ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטור לבינה מלאכותית ברפואה במעבדות המחקר של יבמ. צילום: מירי דוידוביץ'

בינה מלאכותית להאצת גילויים בתחום הרפואה

דוברת נוספת הייתה ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית לבינה מלאכותית ברפואה במעבדת המחקר של יבמ. רוזן צבי העלתה על "בימת" הכנס את השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות כדי להאיץ גילויים בתחום הרפואה. "מדובר בחיבור בין סטטיסטיקה למחשבים, לטובת בניית מודלים מורכבים לשימוש בנתונים; באיתור הנתונים באמצעות סטטיסטיקות, בניתוח התוצאות ובעקבות זאת, בהצעת דרך שתאפשר לשנות את התוצאות. כמו כן, הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי בהאצת הפיתוח של תרופות. מדובר בתהליך ארוך ויקר, והקורונה העצימה את הצורך שלנו להאיץ את התהליכים ולמצוא דרכים לפיתוח תרופות בזמן הרבה יותר קצר. יחד עם טבע, ניסינו, באמצעות הבינה המלאכותית, לדלג על חלק מהליכי הסינון, ולבחון מחדש תרופות קיימות ובטוחות שאולי יועילו בהיבטים אחרים. הוויאגרה היא הדוגמה הטובה יותר לתרופה שכזו. תהליך הפיתוח במקרה שכזה מאוד מהיר, וזה חשוב מאוד במקרה של מחלות לא מוכרות כמו הקורונה", אמרה.

לנה רוגובין, אנליסטית בכירה לתחום הבריאות הדיגיטלית בסטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: יח"צ

לנה רוגובין, אנליסטית בכירה לתחום הבריאות הדיגיטלית בסטארט-אפ ניישן סנטרל, הציגה כמה מגמות בשוק, שהחלו או הואצו במהלך הקורונה, ובמרכזם הבריאות הדיגיטלית. "מדובר באחד הסקטורים הגדולים בתעשיית הסטארט-אפים", אמרה רוגובין. "בארץ פועלות כ-700 חברות חדשות בתחום, והן מאוד מגוונות בתחומים שאליהם הן מתייחסות, כאשר שלושת החזקים הם תמיכה בקבלת החלטות, אבחון וניטור מרחוק. אלה הם שלושת התחומים שמושכים את הכי הרבה השקעות – בערך כ-80% מכלל ההשקעות, מ-2014. כיום אפשר לראות במספרים התמקדות בשירותי בריאות לפי דרישה, לרבות כאלה שמציעים התמקדות בפציינט".

https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... ock-222061336-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />

הפוסט "מציאות מדומה ורבודה – הדבר הבא בעולם הבריאות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות