החברה בת זמננו היא חברה ארגונית. אנו נולדים, גדלים, לומדים, מבלים, מתנדבים, עובדים, מתים בארגונים ונקברים ע"י ארגון. מצב זה, של חברה ארגונית, הוא חדש יחסית. ישנם שני סוגי ארגונים דומיננטיים של העידן הפרה-מודרני הם הכנסייה (כמעט מאז ראשיתו מאורגנת בצורה יחסית פורמאלית, עם היררכיה, מטרות) והצבא (לאורך ימי הביניים סוג הארגון הזה הלך והתפורר, לפחות באירופה. התגבשותו של הצבא הפרוסי סביב המאה ה-18 והצלחתו הפכה אותו למודל לחיקוי עבור צבאות ומדינות, מסמל את עליית הארגון המודרני). לצידה של התופעה הארגונית, יש גם שיח, המכונה "שיח ניהולי", השם במרכזו את היעילות – קביעת יעדים ואימוץ המנגנונים היעילים ביותר להשגת מטרות אלה. שיח זה הופך לתופעה סוציולוגית חשובה של העידן המודרני (ניהול זמן, מערכות יחסים). מונחים כמו רווח והפסד הם מושגים מרכזיים בשיח שהפכו למושגים דומיננטיים שבאמצעותם אנו בוחנים חלקים נרחבים מחיינו. הארגונים עצמם והשיח הניהולי הן שתי תופעות משמעותיות להבנת המודרניות המוקדמת והמאוחרת.

בסוציולוגיה, ישנה הבחנה בין קבוצה ראשונית – מערכת יחסים ספונטנית (משפחה, למשל). קבוצה משנית היא קבוצה שקמה שלא לעצם קיומה. ארגונים מודרניים הם ארגונים שיש להם לפחות היבט פורמאלי (חלוקת עבודה, הגדרת מטרות). לארגונים יש מבנה פורמאלי, שהופך אותם לבלתי-תלויים באנשים המסוימים המאכלסים אותם. בנוסף, יש להם גוף מחליט. ארגונים מורכבים מתפקידים, ולא מאנשים. הם מתקיימים מעבר לאנשים.

שתי תכונות מיוחדות לארגון:

• קיומה של פעולה נמשכת ומכוונת להשגת מטרותיו.


• קיומו של גוף מיוחד, המופקד על קבלת החלטות ועל ביצוען.

ביורוקרטיה – ובר

ובר מתעניין בביורוקרטיה כמבנה של שליטה רציונאלית וכן כאחד המאפיינים הייחודיים לחברה האירופאית. הוא מציב אותה במבט השוואתי לביורוקרטיות בחברות אחרות. כיצד הביורוקרטיה מבחינה את החברה האירופאית מחברות אחרות.

הטיפולוגיה שובר מציע בין מקורות שונים של לגיטימציה לסמכות – ראשית, הוא מבחין בין שליטה (נתפסת לעיתים כמבוססת על כוח, הכנעה) וסמכות (לגיטימית בעיני הנשלטים). ובר מתעניין בארגון כמבנה של סמכות.

• סמכות כריזמטית – מתייחסת למאפיינים האישיותיים של המנהיג, וביכולתו להלהיב ולשכנע את נתיניו. היא נובעת מדמותו של המנהיג ופועלת על רגשותיהם של המונהגים.


• סמכות מסורתית – נגזרת ממנהג (שושלת מלוכה, למשל).


• סמכות לגלית-רציונאלית – ניתנת באופן מוסכם  ע"י פרוצדורה לגיטימית (שלטון החוק, למשל). נגזרת ממערך הכללים של הארגון. בעבר, סוג זה היה יחסית שולי להבנת החברה. בחברה המודרנית, זה סוג הסמכות הדומיננטי והחשוב ביותר בחברה המודרנית.

פעמים רבות בחברה המודרנית יש התנגשויות בין הסמכויות.

הביורוקרטיה היא דפוס ארגון המבוסס על סמכות לגלית-רציונאלית. יש לארגון אוסף כללים, המעגנים בתוכם גם את מתן הסמכות לתפקידים. עם ההתפתחות, הגיעה ההבנה שלא רק הכללים נותנים את הסמכות, אלא גם מניעים פסיכולוגיים אחרים (לדוגמא, אם מפקד אינו כריזמטי או אינו נותן דוגמא אישית, חייליו לא בהכרח יקשיבו לו).

~ רציונאליות אינסטרומנטלית – כלוב הברזל של הרציונאליות, האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם: ישנה הבחנה בין פעולה רגשית, מסורתית ורציונאלית של ערכים ושל אמצעים ומטרות. הבירוקרטיה היא מערכת רציונאלית אינסטרומנטלית (אמצעים ומטרות) בכך שהיא מגדירה מטרות והיא נמדדת בבחירת האמצעים הטובים ביותר להשגת אותן מטרות.

~ טיפוס טהור (ideal type) – ובר מנתח ציוויליזציות. ובר מפתח את הכלי של 'הטיפוס הטהור'. הוא אינו טיפוסי בכך שאינו מתקיים בצורתו הטהורה במציאות, והוא אינו אידיאלי במובן שהוא טוב, אלא במובן שהוא טהור. הטיפוס הטהור הוא אוסף של תכונות שבאמצעותו ניתן למדוד ארגונים (לעולם אין ארגון בעל כל התכונות). מערכת הקריטריונים הזו משמשת להשוואה בין ארגונים ומדידתם.

ובר טוען כי הביורוקרטיה היא עליונה מבחינה טכנית – היא היעילה ביותר, אולם ובר לא טוען כי היעילות היא בהכרח דבר רצוי.

מאפייני הביורוקרטיה:

האידיאה של הביורוקרטיה הפרוסית, שנתפסה כיעילה ביותר הובילה את ובר לחשוב על המאפיינים הללו.

• פקידים הם בני אדם חופשיים – הבחנה בין הביורוקרטיה לבין מנגנוני עבדות.


• היררכיה של משרות – ולא של בני אדם. האנשים מאיישים משרות, תפקידים. הם לא מהווים את הארגון עצמו.


• הגדרת סמכות ברורה והתמחות – סמכות צמודה לתפקיד והיא נגזרת מכללי הארגון.


• מינוי לתפקיד הוא על בסיס חוזי – חוזה פורמאלי ומתועד, המגדיר את התפקיד אליו מיועד האדם.


• מועמדים נבחרים על בסיס כישורים ומבחנים


• שכר קבוע, זכויות סוציאליות, משכורת בהתאם למיקום בהיררכיה


• התקדמות על-פי ותק ושיפוט ממונים (ולא נפוטיזם)


• הפיקוד לא יכול לנכס את המשרה – הפרדה מוחלטת בין התפקיד לחייו הפרטיים של בעל התפקיד


• הפקיד נתון למשמעת קפדנית ולפיקוח מצד הארגון. כללים כתובים ותרשומות


• יחס אימפרסונאלי גם לעובדים וגם ללקוחות – לא אישית. מתייחסת לזכויות כאזרח, עובד או לקוח.

כלוב הברזל של הרציונאליות – הביורוקרטיה  רציונאלית אבל לא תמיד הגיונית.

הפוסט ארגונים הופיע לראשונה ב-פורטל תיירות ואיכות חיים.