• חלוקת תפקידים מסורתית בין גברים ונשים במשפחה מטילה על הנשים עבודה רבה יותר בבית ומונעת הקדשת המשאבים הדרושים לקידום בעולם העבודה. הוצעו פתרונות בדמות מעונות יום לשעות ארוכות, פטור ממס לשכר מטפלת – למצוא תחליף אם מסוים (ולא תחליף אב). הרדיקליות היום טוענות שהליברלי רצה שנשים יאמצו את אורח החיים הגברי.


• אפליה – סטטיסטית או שגויה. מזיקה לארגון באותה מידה בה היא מזיקה לעובדת.

אפליה סטטיסטית – למעסיקים יש סטטיסטיקות שמראות לנשים יש פחות ניסיון בשוק העבודה, או שנשים ישו הפסקה ממנו, או יעדרו יותר מהעבודה. ע"פ סטטיסטיקות אלה מעסיקים מפלים נשים באופן גורף ולא באופן פרטני.

אפליה שגויה – שהמעסיקים מאמינים שהסטטיסטיקות קיימות וע"ס מידע לא בדוק זה הם מחילים אפליה על נשים.

הפתרון:

• רה-סוציאליזציה – קורסי הכשרה ומנטורינג.


• עידוד נשים לכניסה למקצועות גבריים.


• יצירת הסדרים נוחים לטיפול בילדים שישחררו נשים בן הצורך לעשות את זה – מעונות יום הפתוחים לשעות ארוכות, קייטנות, קיזוז במיסוי לשכר מטפלות וכדומה. בנוסף, הגנה בתקופות רגישות כגון היריון ולידה.


• מאבק בדעות קדומות של מעסיקים באמצעות חקיקה לאיסור אפליה ומנגנוני פעולה מתקנת.

גישה רדיקלית – ארגונים ממוגדרים

מאפליה למגדור (יזרעאלי)

• המגדור בעולם העבודה עמוק בהרבה – תפיסת עומק תרבותית. אפליה היא לא עניין של אינדיבידואלית- זה לא גברים או נשים שמקבלים החלטות. האפליה מגולמת גם במבנה הארגוני וגם בפרקטיקות הארגוניות.


• דמות "העובד האידיאלי"- העובד האידיאלי שמדומיין בתיאוריה הארגונית או הניהולית- אין ציון אם הוא גבר או אישה, ואז יש לנו תיאור של עובד אבסטרקטי שאין קשר למין שלו.


• המבנה הארגוני כמבנה ממוגדר


• אתיקה גברית בניהול- נשים שנכנסות לתפקידים גבריים כאשר הן מיעוט קטן בתפקיד שלהם מסגלות לעצמן גינונים גבריים, דרך חשיבה גברית, לעתים אפילו קול נמוך כשל גבר. ככל שהמיעוט הנשי בתפקידים בכירים יגדל, כך נשים יוכלו לאמץ התנהגויות שהן יותר נשיות.


• נשים העוברות סוציאליזציה גברית בעולם העבודה ונוהגות כגברים ונמנעות משינוי המאפיינים הארגוניים- שעתוק (מושגים רלוונטיים – מלכת הדבורים.


• התהליכים בעולם העבודה אינם רק תוצרה של סוציאליזציה, הם גם מייצרים סוציאליזציה והבנייה של זהות מגדרית בארגונים הזולגת מעבר לגבולות הארגון.


• הטרדות מיניות והתייחסות תמידית למיניות (האישה והגבר), והצבתם ככישור מרכזי לקבלת עבודה או קידום, הם מנגנון של אפליה ושל שליטה בעובדים.


• המשפחה אינה מכשול בפני השתלבות תקינה בעולם העבודה- יש לחשוב מחדש על השילוב בין עבודה ומשפחה במסגרת חשיבה כללית של שינוי חברתי כתנאי לקידום אפשרות של שוויון.

ערעור על הטענה שקיים קונפליקט מובנה בין עבודה למשפחה. הטענה היא שהקונפליקט הוא תוצר של הבנייה חברתית והוא אחד המנגנונים שמכוונים להדרה שלל נשים מהספירה הציבורית. לכן כאשר צריך לארגן את עולם העבודה, לנשים  ולגברים, כך שהוא יאפשר להורים להיות הורים פעילים, נוכחים באופן שוויוני בחיים של הילדים שלהם. לכן ארגונים צריכים לארגן מחדש את צורת העבודה כך שתאפשר חיים מחוץ לעבודה. קורא לשינוי בסדר החברתי ע"י זה שדפוסי העבודה ישתנו ונגדיר את העובד האידיאלי בצורה שתאשפר גם לו להיות הורה פעיל. הפמיניזם הרדיקלי חותר לשינוי תרבותי, צורות החשיבה שלנו אודות לעבודה ולהורות.

אתניות

• גישות ניאו-מרקסיסטיות – אתנו-מעמד. לא ניתן לנתק את הגזע משאלות כלכליות של מעמד. קושרות קשר בלתי ניתן להפרדה בין אתניות למעמד. הקשר כפול: היכולת להדיר קבוצות אתניות "אחרות" מהסדר החברתי נגזרת ממוגבלותו של הכוח הכלכלי שלהם. בנוסף, הקבוצות השולטות מבקשות לשמר את ההבחנות האתניות ואת הריבוד האתני מפני שזהו מנגנון שמאפשר להם מונופול על משאבים כלל חברתיים (מיקומים יוקרתיים בשוק העבודה, אדמות).


• גישות ובריאניות – קבוצות אתניות כקבוצות סטאטוס הפועלות באמצעות סגירות והדרה.


• גזע ואתניות מוצגים כאחרות חברתית, בעיקר אחרות תרבותית.


• שונות תרבותית נדונה במונחים היררכיים.

גישות פוסט-קולוניאליות

(קונפליקטואליות. יש בהן גישות שונות. המשותף היא הטענה שיש להבין תופעות של יחסים בין-גזעיים ואתניים בעולם בן זמננו כסוג של after effect ).

• בוחנות היררכיות אתניות וגזעיות כתוצר מאוחר של העידן הקולוניאלי. מדיני ואידיאולוגי. התפיסות האתניות מקורן בעידן הקולוניאלי, אך הן מצאו את ביטוין לאורך שנים בספרות ובמדע.


• סעיד: הבניית האחר הלא מעברי כחלק מהבניית ה"אנחנו" ה"מערבי". הבחנה בינארית אובייקטיבית בין מערבי למזרחי, האחר. טענתו היא שבאמצעות גופי ידע שונים, שהמערב ייצר אודות האחר, המערב לא רק הגדיר את האחר ותכונותיו, אלא בעיקר הגדיר את עצמו. חלוקת העולם שהיום נתפסת כמובנת מאליה (מזרחי-מערבי), היא חדשה יחסית, ומקורה בערך בתקופה הקולוניאלית.


• פאנון: ערעור על יציבותן של זהויות. דיון באופן בו זהויות אתניות וגזעיות מכוננות ומקבלות את משמעותן בסביבה פוסט קולוניאלית. אנשים שלא בהכרח תופסים עצמם ע"פ החלוקה הבינארית של מזרח-מערב, נאלצים לקבל על עצמם את הזהות הזו בשיח עם מי שרואה אותו כ"אחר", ע"פ המסכה שהוא עוטה על פניו, צבע עורו. תפקידה של "המסכה" בהפנמת הזהות הוא משמעותי (תפיסת הסמלים בשיח באופן דומה לזה של גופמן). מעין "אני במראה" בהקשר קונפליקטואלי-מבני – גיבוש הזהות האתנית ע"פ היחס והתפיסה של החברה לאדם ע"פ צבע עורו.

הפוסט אפליה סטטיסטית הופיע לראשונה ב-פורטל תיירות ואיכות חיים.