"השנה נראה ניצני פרויקטים מבוססי בינה מלאכותית, שיסייעו לקדם את תחום ניהול הידע בשפה העברית. הבינה המלאכותית משרתת את ניהול הידע: היא עובדת על טקסטים כמו גם על הניהול שלהם – כי חיפוש הידע ייעשה בצורה טובה יותר, האיות האוטומטי יהא טוב יותר. כך, כל תחום ניהול הידע יקבל דחיפה בשל הכנסת בינה מלאכותית, לטובת היבטי טיוב הנתונים, קטגוריזציות שלהם, והפקות לקחים", כך אמרה ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledgeware.
ד"ר לוי דיברה בפתח כנס KMDM – הוועידה השנתית לאסטרטגיית ניהול הידע והמידע הארגוני. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג'), והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
לדבריה, "הבינה המלאכותית יכולה לעבוד על חיישנים, על נתונים, תמונות, או נתונים קוליים. כל עוד לא מגיעים להפיק תובנות מטקסטים בעברית, תחום ניהול הידע קל יחסית. אלא כשמטפלים בטקסטים בשפה העברית, נדרש מאמץ. התחום עדיין בחיתוליו, כך למשל, מיקרוסופט (Microsoft) עושים זאת באופן מופלא – אבל זה עדיין לא רץ – אלא רק מתחיל ללכת".
"נגיף הקורונה", אמרה ד"ר לוי, "בא ונתן לנו שיעור בחיים: להיות פחות בטוחים לגבי מה שיקרה, ובעצם, שאין לנו מושג". לדבריה, תחום ניהול הידע כולל כמה מגמות שכבר החלו וצפויות להתפתח השנה. "הראשונה היא פיתוח מתודות לשיתוף ידע מרחוק", הרחיבה לוי. "הקורונה הביאה לארגונים טלטלה: הם נדרשו להתארגנות ראשונית מהירה, כדי לוודא שיש לעובדים תקשורת טובה, ולאחר מכן חומרה, תוכנה וציוד מחשוב. אז החלה הטמעה זריזה של תוכנות שיתופיות, דוגמת זום ו-וובקס. תוך כדי יצירת החיבוריות, הם אפשרו יכולת לשתף מידע ומסמכים – אבל לא דאגו לשלב הבא, של שיתוף הידע במסדרונות, באופן לא פורמלי, ב'סמול טוק'. נדרש לייצר אמון במהלך שיתוף הידע בשולי הפגישה ובמהלכה. יש ליצור אווירה משותפת של שיח".
"המגמה השנייה", אמרה ד"ר לוי, "היא השיתופיות שחוצה יחידות וארגונים. גם פה הייתה לנגיף הקורונה השפעה – גם אם לא בצורה ישירה. בעבר, המיקוד היה על ניהול הידע הפנים-ארגוני. כעת, הדגש הוא על שיתוף ידע חוץ-ארגוני, מול לקוחות. כעת אנו מבחינים במגמה שכבר החלה לבצבץ, של שיתוף הציבור ושיתוף ידע חוצה ארגונים ומדינות. אני מעריכה כי השנה נראה יותר פרויקטים עסקיים הקשורים לתחום".
https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... o-372251407-1-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />השנה תהיה בו פריצת דרך גדולה. ניהול ידע. אילוסטרציה: BigStock
בגלל הקורונה: "הלקוחות נדרשו לחשוב באופן אג'ילי יותר"
"מגמה נוספת בתחום ניהול הידע", סיפרה ד"ר לוי, "היא הטמעת מתודולוגיות אג'ייל לתחום, לטובת הגדלת הערך. הקורונה נתנה לכך דחיפה קלה. בתחום זה, של אג'ייל, אנחנו מדברים על שני דברים: האחד, תוצר המגיע במהירות ובקלות יחסית, והשני, הבאת ערך ללקוח בפעולות קטנות". לדבריה, "נדרש לא רק לנהל את התהליך, אלא במקביל, יש לערוך חשיבה לטווח הבינוני והארוך, עם תהליך סדור. במקביל להבאת תוצרים קטנים עם ערך, יש להפוך את הלקוח ללקוח מתלהב. לקוחות אמרו שבגלל הקורונה, הם נדרשו לחשוב באופן אג'ילי יותר – ולא לטווח ארוך. אנו מקווים שזה יימשך גם אחרי הקורונה. כך, נתחיל לנהל את הידע גם בתהליכי העבודה, לטובת הגדלת ההתלהבות של הלקוחות וההבנה שלהם כמה ידע עוזר להם".
"לצד ההתקדמות של התחום בשפה העברית", אמרה, "עוד שתי מגמות תצמחנה השנה, וגם הן קשורות לבינה המלאכותית. האחת, כל עולם הידע גרפי, עם יכולת לאחד את כלל הנתונים לדף אחד. מגמה נוספת היא בינה מלאכותית שמספקת הסברים. בתחילה, תחום ניהול הידע היה בלא הסברים, רק עם תוצרים. כעת, כשהבינה תעזור להסביר, הדבר ישפיע על תפקיד מנהל הידע".
ד"ר לוי סיכמה באומרה כי "השנה הזו, כך אני מקווה, תביא המון בשורות טובות והרבה יכולות חדשות עם קפיצת דרך משמעותית לניהול הידע".
https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... K3w5LfQ-X2600-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />
הפוסט "2021 תהיה שנת ניהול הידע מבוסס ה-AI – בעברית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות