עם תום תש"ף, למבוגרים המבלים חלק מזמנם ברשתות החברתיות נשארה בראש חתיכת בלגן מפואר. נדמה שהמאבק על תודעת ההמונים במדיה החברתית עלה השנה שלב: בכל דקה בערך צצה פרשיה חדשה ולכו תדעו למי להאמין, אם בכלל, במהומה הזו. בין אם זו התכתשות סביב הבחירות, הקורונה, ההפגנות בבלפור ובעיקר כן או לא ביבי או בנו, יאיר נתניהו, אנחנו "מופצצים" בהאשמות מופרכות יותר או פחות, בפייק ניוז, באינפורמציה ובעיקר בדיסאינפורמציה, כמו גם בדיונים מלאי להט ושנאה. ישראל היא מקום קטן וסוער, שהכול בו חם ומבעבע – גם ואולי אף בעיקר ברשתות החברתיות.
אצלנו, כמו אצלנו, הכול מהיר ותזזיתי ולכן גם מייצר "הדהוד" – מילה שתפסה באחרונה בעוצמה. ראינו כותרת מקוממת וחבר שכתב עליה כמה מילים? אנחנו משתפים את הפוסט בפייסבוק או מרטווטים את הציוץ בטוויטר, בלי לחשוב הרבה. בכך אנחנו מגבירים את עוצמת ההדהוד, אולי אקספוננציאלית, כמו שאומרים בעידן הקורונה.
הסיבה לכך היא לא רק אותו שיפוט מהיר האופייני כל כך לנו, הישראלים, אלא גם הרצון להשפיע, להביע, לשנות ולתקן או אולי לחזק את הקיים. לפחות לכאורה. ו-"לכאורה" היא המילה השנייה שאומצה בהרחבה השנה. זה לא מקרה שאנחנו מוסיפים אותה, כי היא לכאורה מורידה מאתנו את האחריות לפרסום ואת ההשלכות האפשריות של זה.
ה-"הדהוד" כדשן של הפייק ניוז
תרבות ההדהוד המהיר מייצרת כאן מציאות פסיכית, משום שהיא מהווה דשן למושג האמורפי משהו שנקרא פייק ניוז. כדי להבין במה מדובר, הנה מקרה פעוט: בבחירות שנערכו במרץ השנה העלה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לרשתות החברתיות סרטון וידיאו ערוך, שבו נשמע יריבו דאז, בני גנץ, קורא, לכאורה, לא להצביע לכחול לבן. ועדת הבחירות בדקה, מצאה שמדובר בפייק ניוז והורתה לקמפיין נתניהו להסירו. זאת אומרת, מישהו ערך קטע באופן מגמתי, דמות סמכותית פרסמה, אנשים התרשמו ואף שיתפו, ובסוף מסתבר שהכול שקר. גם אם הסרטון הוסר, בסופו של דבר, הנזק כבר נעשה.
מקרה זה מהווה חלק ממלחמת התודעה שמתנהלת במקומותינו. דוגמה נוספת וטובה למאבק על השאלה מי ומה הם אמת או שקר היא הדמות הווירטואלית דנה רון, שלכאורה איימה על נתניהו ברצח בתגובותיה במדיה החברתית. אקטיביסט בשם יוסי דורפמן החליט לברר מיהי אותה "דנה רון", וגילה שהדמות והפרופיל פיקטיביים. פייסבוק סגרה את החשבון, ונודע רק שהוא נפתח בידי אדם אמיתי מאוסטרליה. האם הוא פועל עצמאית או עובד מטעם מישהו במטרה להשפיע על הציבור? האם הוא ניסה לייצר מצג שווא כאילו מתנגדי נתניהו אלימים ומאיימים עליו? או שבאמת מדובר באדם שרוצה לפגוע בביבי? אין לדעת. התרמית התגלתה, אבל בשלב שבו המשטרה אמורה הייתה להיכנס לתמונה ולמצוא את המאיימ.ת – הכול קפא.
https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... -183943732600-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />אולי הדמות הישראלית הבולטת ביותר ברשתות החברתיות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock
אם כבר נתניהו, יש להזכיר את המאבק המתמשך שלו בתקשורת, גם ברשתות החברתיות, ובעיקר את המסע שניהל במשך חודשים נגד ערוץ 12, שאותו האשים בייצור "פייק ניוז על סטרואידים" כדי לתמוך ולרומם הפגנות נגדו. זה לא הפריע לו להדהד את התחקיר מהשבוע שעבר של אחד הכתבים הבולטים של הערוץ – עמית סגל.
ולא רק במישור הפוליטי: במאבק על האסי מתנהלת דרמה של האשמות הדדיות, בין קיבוץ ניר דוד ותומכיו ל-"משחררי" הנחל. מספיקה תמונה אחת של המוחים ברשתות החברתיות יושבים באזור שמחוץ לבריכת הקיבוץ כדי להפיץ האשמה, שבה החל ניר דוד, שלפיה הם פרצו לבריכה בבריונות. אם תשאלו את הפעילים, אלה מספרים שהם הגיעו למזנון ומשזה נסגר בפניהם, התיישבו להמתין שייפתח שוב. למי להאמין?
מי שניהל קמפיין משוכלל במיוחד ברשתות החברתיות הוא דונלד טראמפ – קמפיין שיש האומרים שהוא זה שהביא אותו, בסופו של דבר, לבית הלבן. פרשת קיימברידג' אנליטיקה ה-"מהוללת" חשפה שקמפיין טראמפ גייס חברת ייעוץ, שהייתה מצוידת בדטה שכלל נתונים פסיכולוגיסטיים מפייסבוק על עשרות מיליוני אמריקנים, כדי לשלח בהם פרסומים שיגבירו פחדים וחששות ויביאו אותם לנטות יותר לטובת המועמד הרפובליקני מאשר למתחרתו הדמוקרטית, הילרי קלינטון. מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, נצלב על הפרשה הזאת בקונגרס האמריקני.
השלב הבא: דיפ-פייק
אבל הדברים לא עוצרים כאן. יכולת טכנית חדשה יחסית, הדיפ-פייק, לוקחת את האפשרות לרמות אותנו לעידן חדש. הטכנולוגיה המתקדמת מספקת כלים להכנת סרטונים עם דמויות שנראות אמיתיות ואותנטיות לחלוטין, כולל קולן והבעותיהן המדויקים, אבל שהן זיוף שנשען על יכולות AI. הדיפ-פייק מסוגל לזייף, למשל, דברים של שני המתמודדים בבחירות הנוכחיות לבית הלבן – טראמפ וג'ו ביידן.
https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... e-news-artifi-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />תשפ"א – שנת הדיפ-פייק? אילוסטרציה: BigStock
באחרונה פיתחה מיקרוסופט כלים לחשיפת דיפ-פייק – מנגנון זיהוי רגיש במיוחד, שפועל גם בעת צפייה, וסימן שיוטבע על סרטונים כדי ולאשר את אמינותם.
בכדי שהפייק ניוז לא יחבלו באופן בלתי הפיך בתודעתנו ובאמון שלנו במשהו, חייבים שני דברים: עוד כלים שידעו לזהות ולמיין תכנים לאמינים או לאו ובמקביל, הרבה פחות אימפולסיביות. זאת אומרת, לא מהדהדים או מפיצים דברים אם לא בטוחים באמינותם. חיפוש בגוגל מאפשר לבדוק את המידע. כאן יכולה לסייע חוכמת ההמונים. שתפו בשאלה ולא בקביעה נחרצת, הנחשפים יתנו את השנקל שלהם על הנושא, ותוכלו לקבל יותר מושג ולהחליט האם מדובר בפייק או בניוז. אבל הכי חשוב, מה שיש ספקות לגביו – פשוט תשאירו "זרוק על רצפת חדר העריכה", כדי למנוע סיכוי, ולו קטן, שתפיצו עוד מהרעל. זו חובתנו לעצמנו.
https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... s-television--300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />
הפוסט תש"ף – השנה שבה הפייק גבר על הניוז הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות