https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2020/05/שאול-שולנסקי-יחצ-1-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />

השיטה הקפיטליסטית מעודדת תהליך מתמיד של חדשנות ופיתוח, כך מוצרים חדשים דוחקים את רגליהם של קודמיהם, עד שיוולד פיתוח חדש יותר שידחק אותם, וחוזר חלילה. דוגמה קטנה להמחשה ניתן למצוא בפטיפון (הפונוגרף) שהושק בשנת 1877, שהוחלף על ידי הקלטת. לאחריה הגיעו הדיסקים (CD) בראשית שנות השמונים, שהוחלפו שוב על ידי ה-iPod ונגני ה-MP3, ולבסוף הוחלפו על ידי הטלפונים החכמים ושירותי הענן. תהליך זה מובנה בשיטה סדורה ונקרא "קפיטליזם יציב", שבמובן מסוים נושא איזושהי סתירה פנימית בתוכו.  

אחד התחומים שמאפשרים את התחלופה והשינויים הללו הוא תחום ניהול מחזור חיי-מוצר או PLM (ר"ת Product Lifecycle Management), אשר קשור בצורה הדוקה לעולם הפיתוח והחדשנות ומהווה תשתית ובסיס לניהול יעיל ומעבר מפיתוח לשאר השלבים בחיי המוצר. להבדיל מאחרים, הוא אינו נעלם לחלוטין לאחר הופעת האלטרנטיבות החדשות. מערכת זו, מצד אחד מתחברת למערכות שיוצרות מידע, ומבינה את התוכן ואת הקשרים בין פרטי המידע השונים, ומן הצד השני, היא מארגנת ומנהלת את תהליכי העבודה כך שהמידע על המוצר מוגש לבעלי התפקידים השונים בהתאם לצרכיהם. השימוש במערכת מפחית טעויות, מקצר את איתור וארגון המידע, ומאפשר הוצאת תכנים יותר איכותיים, כך שהעבודה מתייעלת, העלויות פוחתות והזמן הדרוש להשקת מוצר או שדרוג שלו לשוק מתקצר משמעותית - מה שמביא לשיפור יכולת התחרותיות של הארגון.

בספרו "נביא החדשנות" (Prophet of Innovation), גורס יוסף שומפטר שהשיטה הקפיטליסטית בנויה על צמיחת הכלכלה עד למשבר, ירידה ואז צמיחה מחודשת. בעת משבר, חלק מן החברות קורסות או מצטמצמות מאוד, תוך כדי כך שחברות אחרות צומחות, כאשר ישנם חברות ותהליכים לא יעילים אשר מוחלפים בכאלה חדשניים ואפקטיביים יותר. שומפטר זיהה שני סוגים של חברות שסביר שיצמחו לאחר משבר - חברות חדשות המציעות פתרונות חדשניים ויעלים יותר, וחברות ותיקות שהשכילו לא לפטר עובדים, בעיקר את אלה המחזיקים את הידע ההנדסי, ולא לפגוע בתקציבי הפיתוח שלהן.

דוגמה מוצלחת לחברה שצלחה משברים בעבר היא חברת יבמ (IBM) שנוסדה בשנת 1924. בעת המשבר של שנות ה-30 של המאה הקודמת, הבינה החברה שבעלי החברות שנקלעו לקשיים יוכלו להוזיל עלויות אם יכניסו מכונות שיבצעו עבודות שעד אז בוצעו על ידי אנשים. בשנות החמישים והשישים כבר זכתה במעמד של ענקית, והייתה בין המובילות בפיתוח עולם המחשבים, כשהיא נמצאת שם עד היום כי לאורך הדרך היא ידעה להתאים את עצמה לעולם משתנה.

[caption id="attachment_274964" align="alignnone" width="600"] תסייע לצאת מהמשבר. חדשנות טכנולוגית. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

בזמן משבר, כל חברה תצמצם באופן טבעי הוצאות כדי לצלוח אותו, אך במידה שרוצים לשרוד את המשבר, ואף לצמוח ממנו, המפתח הוא לשמר את הידע המצטבר והמוטיבציה, יחד עם השקעה בפיתוח. שאלה מתבקשת היא מי ישקיע בפיתוחים חדשים בעת שנדרש להצטמצם? הטבע האנושי הוא כזה שבזמן משבר יש עלייה ביצירתיות, וההיסטוריה מלמדת שאל מול אתגרים גדולים החשיבה היצירתית מולידה רעיונות חדשניים שבעקבותם מומצאים פטנטים אשר משנים את העולם.

בסופו של דבר, משברים מביאים עימם גם הזדמנויות חדשות. אלה שיצמחו אחרי המשבר הם אלו שיציעו חדשנות, בהכרח כפועל יוצא של השקעה בפיתוח. בדומה למערכת ה-PLM שהוזכרה קודם לכן, מערכות טכנולוגיות נוספות התומכות בפיתוח מוצרים, כמו תכנון בעזרת מחשב (תיב"מ), האינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית, מציאות רבודה, וטכנולוגיות נוספות, מאפשרות להתקדם למטרה מהר יותר, בצורה ממוקדת יותר ולהגיע לתוצאה איכותית, על מנת "להיות שם" כשיגיע הגל העולה שלאחר המשבר. מי שישכיל להשתמש נכון בטכנולוגיות אלה יזכה ביתרון תחרותי.

בשנים הקרובות נחזה בתוצרים רבים פרי ההתמודדות עם משבר הקורונה. הייחודי למשבר זה הוא המהירות בה התרחשו ומתרחשים המאורעות שפזורים על פני הגלובוס. התחרות הינה, ותמשיך להיות, קשה. כדי להשתתף בה ובעיקר לצלוח אותה, צריך ליטול את ההובלה. אך זה לא מספיק – אם נטלתם את ההובלה עליכם להגיב כל העת מהר מאוד לכל השינויים על מנת לשמור עליה.

הכותב הוא ראש תחום PLM במטריקס, המשווקת את מערכת ה-PLM – Windchill

הפוסט באיזה צד של המשבר אתם בוחרים להיות? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות