https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... -216250987600-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />
המושג תעשייה 4.0, או Industry 4.0, נמצא אתנו כבר כמה שנים. הכוונה היא לצורך של התעשיה המסורתית להדביק את הפערים הטכנולוגיים, להשקיע באוטומציה ודיגיטציה, וכך להפוך את קווי הייצור ליעילים ורווחיים יותר. המגמה החלה ברחבי העולם, כולל בישראל, אבל הקצב היה איטי. בארץ, זה יוחס לכך שהתעשייה ופיתוחה לא נמצאות בראש סדר העדיפויות הלאומי בשנים האחרונות ושהחלום הישראלי נסוב סביב סטארט-אפים, חדשנות ואקזיטים. כתוצאה מכך, פתרונות חדשניים שנוגעים לרצפת הייצור ושדרוג מפעלים זכו להערכה רבה ושווקים צומחים בחו"ל, גם אם לא בקצב משביע רצון, אבל בישראל נשארו כמעט מחוץ לתחום.
והנה באה הקורונה וכמו בהרבה תחומים, גם כאן חוללה ועודנה מחוללת סערה, שמאיצה את התעשייה 4.0 במהירות של סופת טורנדו.
למרבה הצער, הסופה הזו תפסה יותר מדי מפעלים לא מוכנים, לפחות בישראל. המגיפה הכלכלית שסביב הקורונה הביאה לסגירה בבת אחת של שווקים, קווי ייצור ושרשראות אספקה. כל המודלים השתנו בן לילה ולא מעט מפעלים נקלעו למשבר. חלק מהם הבינו בדיעבד שאילו קווי הייצור שלהם היו מבוססים על מערכות אוטומטיות ועל רובוטיקה, ההתמודדות שלהם עם אתגרי הקורונה הייתה טובה יותר.
בניגוד ללא מעט דברים אחרים, הבעיה כאן לא נעוצה בממשלה: מזה כמה שנים, רשות ההשקעות ורשות החדשנות מקציבות לא מעט סכומים לתעשייה 4.0, מכשירות אנשים לתחום ומעמידות לרשות המפעלים יועצים. אלא שהביקוש לכך היה עד לקורונה קטן יחסית. יש לקוות שאחרי חלוף המשבר הוא יגדל, בתקווה שהקיצוץ האפשרי בתקציב לא יחול על תחומים אלה.
לחזק את התעשייה הישראלית - באמצעות ה-Industry 4.0
כאשר מנתחים את המשבר הכלכלי החמור שהמשק נקלע אליו רואים באופן ברור שיש צורך לחזק את התעשייה הישראלית - בין אם זה בתקציבים או בכל אמצעי אחר. העדפת כחול לבן תסייע לחברות מבוססות היצוא להחזיק את הראש מעל המים, בהעדר טיסות ואפשרות אמיתית להגיע לשווקים בחו"ל, ובטווח הרחוק יותר, זה יקדם את התעשייה 4.0, את הטרנספורמציה הדיגיטלית של התעשייה בישראל, מה שיכין אותה טוב יותר לימים שאחרי הקורונה.
בנושא זה ואחרים יעסוק כנס תעשייה חכמה 2020 של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ב' הקרוב. ברוח התקופה, מדובר בכנס וירטואלי, וכמו בשנים קודמות, הוא ייערך בשיתוף התאחדות התעשיינים. נציגי הגופים והרשויות השונות יציגו למשתתפי הכנס את האפשרויות שהם מציעים לקידום התעשייה החכמה ומנהלים בכירים מהתעשייה יספרו על ההיערכות שלהם ליום שאחרי הקורונה.
אחד המרצים באירוע הוא בני אמויאל, מנכל המכון לייצור מתקדם. זהו גוף שמנוהל בשיתוף פעולה של הממשלה עם המכללה האקדמית אורט ברדה, והחברות ESI ותפן. הגוף שם לו למטרה לסייע למפעלים לעבור לתהליכים אוטומטיים, ולבצע את אותה קפיצת מדרגה מדוברת. הקורונה גרמה לכך שאנשיו צריכים לסייע להרבה מאוד מפעלים, שמבקשים את הסיוע כדי להיערך טוב יותר להמשך הפעילות, כולל לקראת משברים דומים. אמויאל הוא בעל 30 שנות ניסיון בתפקידי ניהול בתעשייה היצרנית, ובין היתר שימש כמנכ"ל של חברות כמו מדגל וכמנהל בכיר בכתר פלסטיק. הוא יספר בכנס על פעילות המכון בזמן הקורונה ועל ההתמודדות שלו עם הביקושים.
השורה התחתונה: התעשייה הישראלית מקבלת הזדמנות בלתי חוזרת לנצל את המשבר החמור בעקבות הקורונה, להתייעל, להיות חדשנית יותר ובכך להגביר את כושר התחרות שלה מול התעשיות בחו"ל. תעשיית ההיי-טק הישראלית ערוכה לסייע למפעלים בכך, באופן יוצא דופן, גם הממשלה העמידה משאבים כספיים זמינים, וכל מה שצריך זה לרצות, לפתוח את הראש ולצעוד במהירות אל הקידמה. במשבר הזה כבר למדנו שדברים שפתאום מאמצים, ואפילו כאלה שלא ממש חשבו עליהם קודם, יכולים לשנות בן לילה את חיינו. התעשייה החכמה יכולה לעשות בדיוק את זה.
הפוסט הקורונה האיצה את התעשייה 4.0 בעולם; האם אנחנו מוכנים לכך? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות