https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2020/07/מומו-מהדב.-צלם-שרון-עמית-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />
המדד לאחריות תאגידית של ארגון מעלה המתפרסם היום (יום ג') כולל גם את סקטור ההיי-טק, למרות שחלקו היחסי של ענף זה הוא קטן ביחס לכלל החברות המדורגות. הסיבה היא שיש מעט מאוד חברות ציבוריות יחסית ורוב החברות הן פרטיות. בראיון לאנשים ומחשבים בעקבות הדו"ח, אומר מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, כי למרות שחברות ההיי-טק דומיננטיות בנושא של תרומה לקהילה, שהוא רכיב אחד בנושא של אחריות תאגידית, הרי שיתר הפרמטרים שכוללים שקיפות, גיוון תעסוקתי, שילוב אוכלוסיות מודרות ונשים, ההיי-טק לא מצטיין, בלשון המעטה, אבל הוא מעודד מכך שיש מגמת שיפור כל שנה.
מהו מדד אחריות תאגידית ואיך הוא מתקשר להיי-טק?
"יש כמה צדדים. אחד מהם, שהוא רלוונטי לישראל, הוא הצד החברתי, ששם מדברים על יחס לעובדים ובעיקר פרואקטיביות: איזון עבודה משפחה, שבהיי-טק זה רלוונטי. הקורונה שינתה קצת את הפרדימגות, והיום גישה של מעסיק שאומר 'אני אתגמל את העובדים בבונוסים ושכר גבוה ומצידי שיעבדו כמה שיותר', כבר לא תופסת. היום יש משמעות לאיזון בין עבודה ומשפחה, ובהיי-טק בהחלט יש לכך רלוונטיות. דווקא כיום, כאשר עובדים מהבית, יש חשיבות רבה לדברים הבסיסיים שחשובים מאוד לעובדים. המדד שלנו מחפש פרואקטיביות של מעסיקים, שלא רק מדברים על האיזון, אלא עושים כל מיני פעולות כדי לשפר. במדד הכללי, אינטל, למשל, בולטת מאוד בתחום הזה, ועוד כמה חברות היי-טק גדולות. יש ציר נוסף של המשך עבודה בגילאים מבוגרים של 45 בהיי-טק ו-67 בסקטורים אחרים.
"פרואקטיביות של מעסיקים יכולה לבוא לידי ביטוי, למשל, בכך שהם ידאגו להכשרות של עובדים למקצועות העתידיים, כמו, למשל, הדוגמא של אמזון, שאמרה כי היא הולכת להכשיר את כל עובדיה לדור הבא של המקצועות. בהיבט הזה יש את העניין של גיוון חברתי. כאן ההיי-טק צריך להשתפר. החברות הן די חד-גוניות, ואין ביטוי לנשים, לחרדים, לערבים, לאתיופים וכדומה. גם פה יוצאות דופן הן אינטל ו-ווסטרן דיגיטל ועוד כמה חברות בודדות. הפרואקטיביות צריכה להיות כאן ליזום גיוס של אוכלוסיות אלו, בהנחה שערבים לא משרתים בצה"ל, כמו גם חלק מהחרדים, ואין הרבה יוצאי אתיופיה ב-8200, ולכן הם לא יכולים ליהנות מהנושא של 'חבר מביא חבר'".
מה לגבי הנושא של איכות סביבה?
גם כאן, התדמית של היי-טק שהם הבחורים הטובים לא ממש נכונה. העלייה הניכרת בשימוש בשירותי ענן מגדילה מאוד את צריכת האנרגיה של חברות היי-טק, אמנם לא ברמה דומה לחברות גדולות, אבל זה היקף די גדול, שצריך לשים לב אליו. כאן אנו מצפים שחברות יעשו פעולות לצמצום הצריכה. זה קיים, אבל לא די".
איך הענף שלנו בכל מה שקשור לשקיפות, אתיקה?
"כאשר מדברים על ממשל תאגידי, לצערי גם פה ענף ההיי-טק לא בולט במדד שלנו, בין היתר כי מעט חברות היי-טק הן ציבוריות, ולא תמיד יש שקיפות מצד החברות, ולכן התמונה אינה מלאה. אני חושב שיש שיפור בנושא, אבל יש לנו עוד הרבה עבודה... אבל לממשל תאגידי יש גם את ההיבט של שמירה על פרטיות, וזו סוגיה שהופכת להיות מספר אחת באחרונה. חברות כמו פייסבוק וחברות מדיה אחרות, שמטרת הקמתן הייתה העצמת חופש הביטוי, שמירה על הדמוקרטיה - המצב לגביהן שונה היום. הרגולציה עדיין לא הפנימה את זה. גם נושא הסייבר והוא מאוד משמעותי. יש חברות היי-טק שיש להן כלים שבפירוש פוגעים בפרטיות, וזה מדאיג".
איך הקורונה השפיעה על האחריות החברתית בהיי-טק?
"מצד אחד, ענף ההיי-טק התמודד עם אותן בעיות שהקורונה יצרה בהיבט הכלכלי-תעסוקתי. כמו שציינתי קודם, גם בהיי-טק הנושא של איזון עבודה ובית התחדד. אבל ללא ספק ראינו עלייה במעורבות בקהילה של חברות היי-טק, וזה בלט מאוד לאורך כל התקופה, כאשר אחת הדוגמאות הבולטות היא מובילאיי וחברות אחרות, שהתגייסו למען פרטים או ארגונים אחרים.
"בתקופת הקורונה מצאנו גם זווית אחרת, כאשר מנהלי רכש של חברות היי-טק, למשל, אמרו כי הם השתדלו מאוד להגדיל רכישות מאוכלוסיות מוחלשות, וזה חשוב מאוד".
ספר קצת על עצמך
אני עובד במעלה 14 שנים. הרקע שלי הוא בעבודה קהילתית. התחלתי כעובד בשכונת פלורנטין, אחר כך ניהלתי את החברה להגנת הטבע בתל-אביב ולאחר מכן הגעתי לכאן".
מהי הפעילות של מעלה?
"מעלה הוקמה בשנת 1998, ועד 2009 נוהלה על ידי טליה אהרוני. המטרה הייתה לעשות משהו דומה למה שקרה אז בארצות הברית: תרומה לקהילה, שם יש ארגון מקביל לנו. במשך השנים זה התרחב לכל מרחב העסקים. אנחנו ממומנים על ידי דמי חבר. יש לנו 150 חברות, שמעסיקות 350 אלף עובדים ומגלגלות מחזור של 480 מיליארד שקלים בשנה. הפעילות היא בהיבטים של שיתוף ידע, העשרה, מפגשים פיזיים, יש לנו קו חם ועוד. הפעילות של המדד היא חשובה, למרות שהיא אינה מדרגת את החברות, אבל עצם הנוכחות בה - יש לה השפעה בוודאי בחברות ציבוריות. זה מייצר תחרות, שהיא תמיד דבר טוב. מעבר לכך אנו רואים מגמות שיפור בכל שנה. כאמור, היינו שמחים למעורבות ולנוכחות גדולה יותר של חברות היי-טק מעבר לאלו שקיימות, פועלות ועושות עבודה יפה מאוד".
הפוסט ההיי-טק צריך להשתפר בכל מה שקשור לגיוון תעסוקתי, שקיפות ואתיקה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות