https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... 0/01/6T7A3978-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />
הרשתות החברתיות למיניהן, ובראשן פייסבוק, הפכו להיות כלי מרכזי בקשר של הרשות וראש הרשות לאזרח. ל-94 אחוזים מכלל הרשויות יש חשבון פעיל ברשת חברתית, ל-83 אחוזים מראשי הרשויות יש חשבון אישי ברשת חברתית כלשהי. בשנת 2019 הוציאו הרשויות סכום של שלושה מיליון שקל על קידום תכנים בדפי הרשתות החברתיות שלהן. אולם למרות הפופולריות של המדיה החברתית בשלטון המקומי, מבקר המדינה, קובע בדו"ח שפרסם היום כי במרבית הרשויות לא קיים שום הליך מסודר שקשור לשימוש ברשתות החברתיות, והשימוש נעשה בצורה לא מסודרת ולעיתים ללא שום פיקוח.
הבדיקות של המבקר נערכו בחודשים מאי עד דצמבר 2019, בהם נבדק השימוש של הרשויות המקומיות ונבחריהן ברשתות החברתיות. הנושאים שנבדקו: היקף השימוש ומטרותיו, הניהול הטכני, התכנים המועלים על ידי הרשויות המקומיות ועל ידי ציבור המשתמשים, ושימוש ראשי הרשויות ברשתות החברתיות. המבקר מנמק את החלטתו לבדוק את הנושא בכך שרשויות רבות - כולל ראשיהן - עושים שימוש ברשות המקוונות, בעיקר פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וטוויטר. הרשויות מנהלות עם הציבור תקשורת בלתי אמצעית, ומייעלות את השירות שהן נותנות לתושב באופן זה.
עוד קבע המבקר כי רשויות מרבות מוסרות את תכנון ותפעול דפי הפעילות שלהן ברשת לחברות חיצוניות במיקור חוץ. המבקר מצא שבחלק מהרשויות - כמו פרדס חנה, כרכור ועמק יזרעאל - ההסכמים שנחתמים עם החברות האלו לא מגינים מספיק על חובת הסודיות שמתבקשת בכל מה שקשור למידע שנצבר בעירייה, וכן אין שום סעיפים מחייבים לאבטחת מידע. עובדה זו יש בה, לדעת המבקר, חשש לפגיעה בפרטיות של אזרחים.
[caption id="attachment_280043" align="alignnone" width="600"]
משמשת את הרשויות המקומיות לקשרים עם התושבים. פייסבוק. צילום: BigStock[/caption]
לפי הממצאים, מרבית דפי הרשת של הרשות, בעיקר פייסבוק, הם הודעות מטעם העירייה ויחסי ציבור לרשות ולראש הרשות ויש בהם מעט מאוד מסרים של תושבים. זאת ועוד, המבקר גילה כי ראשי רשויות מעסיקים עובדי עירייה כדי שיתחזקו להם את הדפים האישיים שלהם, שבהם יש מסרים פוליטיים. עובדה זו מנוגדת לחוק האוסר על ראש רשות להעסיק עובדים בנושאים פוליטיים.
המבקר גם מעיר בממצאים שבמספר רשויות - ביניהן תל אביב, ירושלים, קריית גת ורשויות קטנות - התגלו תופעות של חשש לצנזורה על תכנים של פוסטים שלא מצאו חן בעיני אנשי הרשות. המבקר לא מפרט בדו"ח דוגמאות לצנזורה של פוסטים.
תגובת עיריית תל אביב על סעיף זה בדו"ח: "עיריית תל אביב-יפו מאפשרת חופש ביטוי כמעט מוחלט בעמודי העירייה ברשתות החברתיות אותם היא מפעילה, ואיננה חוששת מביקורת. העירייה ממעטת להסיר תכנים של מגיבים ועושה זאת לעיתים רחוקות, רק במקרים שיש בהם תוכן המכיל אלימות, הסתה לאלימות, גזענות ושפה לא נאותה באופן קיצוני".
המבקר גם מותח ביקורת על התנהלות משרד הפנים, שאינו מסדיר את פעילות המדיה החברתית של הרשות. משרד הפנים השיב בתגובה למבקר ואמר כי השימוש ברשתות חברתיות אינו חובה, ולכן המשרד אינו עוסק בכך. עם זאת, המבקר גילה כי מרבית התקציבים שהוקצו על ידי ישראל דיגיטלית עבור הרשויות, בין היתר לביצוע תהליכים דיגיטליים, לא מומשו. המבקר גם מעיר למשרד המשפטים כדי שייכנס לעובי הקורה.
ועוד בקשר למשרד הפנים: קובץ תקנות שפרסם המשרד ב-2012, שכלל תיאור תפקידים שצריכים להיות בכל רשות, הגדיר את התפקיד של מנהל שירותים דיגיטליים בכל רשות. מבדיקה של המבקר בדו"ח זה עולה כי רק ב-58% מהרשויות קיים תפקיד שכזה. בכמה מהרשויות, חלקן גדולות, כלל לא ידעו על קיומו של תפקיד זה, ומן הסתם לא איישו אותו.
המבקר מתייחס לנושא זה בפרק ההמלצות וקובע: "נוכח ההתפתחות הטכנולוגית והשינוי הדרמטי בשנים האחרונות בשימוש שעושות הרשויות המקומיות במדיה החברתית להעברת מידע, לחיזוק הקשר עם תושבי העיר, ולקבלת משוב מהם, כדי לשפר את טיב ואיכות שירותיהן, מומלץ שהן ישקלו את איוש תפקיד 'מנהל שירותים דיגיטליים', או לכל הפחות יוודאו שיהיה להן כוח אדם מתאים לניהול הרשתות החברתיות, בהתאם לכישורים הנדרשים שקבע משרד הפנים".
הפוסט דו"ח מבקר המדינה: ביקורת על ניהול המדיות החברתיות ברשויות המקומיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות