https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... rofile-new600-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />

כתב: עמי סוויסה, ארכיטקט פתרונות בכיר בספלאנק.

במשך שנים, ארגונים הכינו את עצמם למקרים של DR ו-BCP - התאוששות מאסון והמשכיות עסקית. לרוב, ולהבנת מרבית הארגונים, אסון הוא מלחמה, רעידת אדמה או מקרה קשה של וירוס שתוקף מחשבים רבים. אלא שעל תסריט של מגפה כמו הקורונה לא חשבנו. כך או כך, ארגונים רבים בשלים ומתורגלים לאסון ולצורך בהתאוששות ממנו ובהמשכיות עסקית. אשר על כן, הם נקטו בכמה צעדים:

• הכינו מלאי של מחשבים ניידים ונייחים לשימוש עובדים מרחוק. בחלק מהארגונים, המחשבים האלה היו בבתי העובדים עוד לפני המשבר, ולעובדים חיוניים ביותר אפילו נתנו טלפונים לווייניים למקרה של קריסת התשתיות הסלולריות, כפי שקרה באסון התאומים.


• דאגו שקווי האינטרנט והציודים שאמורים לקלוט את התעבורה מרחוק יהיו מספיק חזקים כדי "לסחוב" את כל התעבורה שתגיע מהעובדים הרבים שמחוברים מהבית.


• העבירו שירותים רבים לענן, ובכך ירד באופן משמעותי הצורך בהכנה של תשתיות משוכפלות בארגון, ויחד עם זאת, הוא עדיין קיבל שרידות גבוהה.


• סימנו ותעדפו את השירותים הקריטיים ומי מקבל עדיפות - הן ברמת התשתית והן ברמת חשיבות התפקידים בארגון.


• השקיעו מאמץ רב באבטחת מידע, בתשתיות, בניטור ובהסברה, כדי לוודא שהתהליכים העסקיים ימשיכו רגיל ככל האפשר, יחד עם אבטחת השירותים ברמה הטובה ביותר.

יש ארגונים שדואגים לבצע תרגילים פעם או פעמיים בשנה כדי לוודא שכל מה שהוכן אכן עובד, כולל מעבר לאתרי DR ובדיקה שהכל תקין גם לאחר מכן. הכנות אלה אינן פעולה חד פעמית, אלא היא נדרשת בשוטף, כדי לוודא שהכל בסדר ומעודכן מעת לעת. על מנת לתת לעבודת ההכנה תוקף במקרה אמת כמו משבר הקורונה יש לתפעל יחידות רבות בארגון, כדי שניתן יהיה להפעיל מהר את השירותים שהוא מספק. בזמן לחץ (ולא רק), מאוד קל לפספס חלקים בפאזל הגדול הזה שנקרא המשכיות עסקית.

על מנת שנוכל להגיע למצב שבו ניתן יהיה לראות את כלל שירותי הארגון, מומלץ לארגונים לאכלס את כל השירותים על מסך אחד, תחת מנגנון אחד של ספלאנק, שנקרא Monitor or Monitors. באמצעות מנגנון זה, ספלאנק מאפשרת לצפות על כל שירותי הארגון והתשתיות ממקום אחד.

כל מסך כזה יכול להתאים לכל תפקיד בארגון:

המנכ״ל, שירצה לראות את החלק העסקי ונושא כוח האדם.

Splunk CEO Dashboard

מנהל התפעול, שירצה לראות את מצב התשתיות הפיזיות, המכונות, השרתים החשובים, החשמל, הרכב, המזון ועוד.

Splunk COO Dashboard

המנמ"ר, שירצה לראות את מערכות המידע, האפליקציות והשירותים החשובים, דוגמת תקשורת מיילים, חיבור מרחוק, אפליקציות וידיאו ומצב חדרי המחשב.

Splunk CIO Dashboard

מנהל אבטחת המידע - שירצה לראות את כל היבטי אבטחת המידע: חיבורים מרחוק, ניסיונות פישינג (נושא קריטי בפני עצמו, במיוחד בזמנים כאלה), ניסיונות תקיפה ומודיעין.

Splunk CISO Dashboard

יש לציין שכל פונקציה אחרת בארגון יכולה לייצר בפתרון של ספלאנק את הדשבורד הרלוונטי לה. לדוגמה, מנהל ה-IT יכול לראות את סטטוס המערכות שתחת אחריותו ובמקרה שיש אזור בעייתי, לרדת לשורש הבעיה.

Splunk IT OPS Dashboard

לסיכום

כפי שראיתם בדוגמאות שלמעלה, הוויזואליזציות ניזונות ממערכות רבות בארגון. היתרון הגדול הוא שבשוטף ובמיוחד בחירום, אין צורך לפתוח חלונות רבים ומערכות רבות, כיוון שהמידע הוזן מראש לספלאנק. כך ניתן לבנות את התמונה על בסיס המידע הקיים ולהתאים אותו לדרישות של הארגון. המידע מוזן למערכת כל הזמן ולכן, הוא עדכני ולא מצריך פעולות של סנכרון או עיבודים נוספים.

מה שראיתם זהו ממש קצה המזלג של יכולות ספלאנק. הכלי מאפשר בנוסף שימוש בטכנולוגיות כבינה מלאכותית ולימודי מכונה כדי לחזות תקלות ועומסים, שליחת התראות, שימוש באוטומציה מלאה ועוד.

זה לא מספיק לרכוש טכנולוגיות Best of Breed, כיוון שהאתגרים הגדולים הם השילוב ביניהן והראייה של כל התמונה ממקום אחד.

להרשמה לאירוע לחצו כאן.

הפוסט ויזואליזציה כמשקפיים לכל הדרגים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות