https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... 0223_154952-1-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />

לאחרונה ביקרו במאורת הנמר אורחים יקרים במיוחד, בחלקם יזמים ובחלקם מפתחים טכנולוגיות ומוצרים פורצי דרך לפתרון בעיות אקוטיות וכואבות במיוחד.

הפעם היו אלו אייל בר-אור, מייסד ומנכ"ל חברת Safe-Zone הבינ"ל, יחד עם פיני לנגמן, יזם מולטי-דיספלינארי, המייסד ומנהל את אתר After IDF.

אייל, זיהה את הקושי האמיתי של יבואנים, יצואנים, חברות היי-טק (בדגש על סטארט-אפים) לבחון מוצריהם למול הפיקוח האמריקאי הבינלאומי. מדובר בפיקוח "משמיד ערך חברות" – לתשומת לבכם המשקיעים והמנכ"לים – שאגב גם חשופים אישית לעונשי מאסר ממושכים בארה"ב (דוגמאות קונקרטיות עדכניות הוצגו במאורה!!!).

כדי להתגבר על קושי זה, פיתחו בר-אור (סא"ל יוצא מפא"ת, שבתפקידו האחרון היה נספח ההגנה מטילים בארה"ב), וצוות המהנדסים והתכנתים בחברת Safe-Zone ,מערכת הגנה רב-שכבתית ממוכנת ופורצת דרך, שבוחנת כל רכיב (חומרה, תוכנה, הצפנה, ח"ג וידע), למול הרשימות האמריקניות, ומגדירה לו את ה-ECCN - אותו מספר שקובע האם הוא מפוקח ובאיזו רמה, ולמי יידרש רישיון ייצוא מהאמריקנים, אם הפריט ישולב במערכת ישראלית.

בר-אור הוסיף וסיפר כי שכבת ההגנה השנייה כוללת בחינה ממוכנת בצורך ברישיון ייצוא המשך - שכבה זו למעשה מסמלצת תוך שניות את כל תהליך הרישוי של הממשל האמריקני. שכבת ההגנה השלישית מאפשרת לבחון באופן ממוכן האם ניתן לקבל פטור מרישיון הייצוא – פטור המופק על ידי המערכת מיידית. השכבה הרביעית והאחרונה מאפשרת לבחון כל אדם או יישות (שותף עסקי/משקיע/ספק/מפיץ/לקוח סופי) למול כלל הרשימות השחורות של כל גופי הפיקוח והאכיפה האמריקנית, כמו גם למול רשימות הסנקציות של האו"ם.

התפעלתי והתרשמתי מהיכולת לפשט בחינות מורכבות שכאלו באופן השקוף למשתמש, המקבל תשובות מדוייקוּת נכונות ושאינן משתמעות לשני פנים – תוך פרק זמן קצר ביותר. אני ממליץ לכל חברה לבחון השימוש במערכות הגנה אלו, רגע לפני שהפיקוח האמריקני (ששם את היצואנים הישראליים כמטרת איכות לאור הקשרים המורכבים עם סין), מתדפק על דלת החברה.

[caption id="attachment_311448" align="alignleft" width="300"] מימין: פיני לנגמן, פלי הנמר ואייל בר-אור במפגש במאורה. צילום: פלי הנמר[/caption]

לנגמן, המסייע לחברה להפיץ את הבשורה לכלל המשקיעים החרדים להשקעותיהם בהיי-טק הישראלי, ביצע מגוון תפקידים במערך התקשוב של צה"ל. כיום הוא עוסק ביזמות פרטית ובפיתוח קשרים עסקיים, בדגש על מכרזי האו"ם ומכרזי הבנק העולמי - בנוסף משמש כמנהל הגיוס הארצי בחברה הגדולה ביותר בקבוצת מאיר, של איש העסקים יענקל'ה שחר.

הנמר התרשם שלנגמן, הפועל עם שותפים עסקיים ברחבי העולם, מתמחה בזיהוי דייקני של הפוטנציאל הטמון בהיערכות הנדרשת מהחברות השונות בהיבטי הפיקוח האמריקני הבינ"ל, ועל כן אני ממליץ לכל חברה מועמדת לפרוטפוליו של גוף משקיע, להגיע עם דו"ח ממוכן של Safe-Zone. ההמלצה תקפה לחברות יבואניות ויצואניות, שאינן מודעות לסיכון הממשי לו הן חשופות, ובוודאי שאינן מודעות לפתרונות פורצי הדרך היחודיים בעולם, מבית סייף-זון הישראלית.

חשוב לציין כי, באופן יוצא דופן חברת Safe-Zone זוכה לרוח גבית חזקה מהממשל האמריקני, ומערכות מקבילות שלה לפיקוח ישראלי, נמצאות בשימוש הרגולטור הישראלי במשרד הכלכלה.

לחברה גם מערכת נוספת ייעודית לבנקים, שפותחה על פי דרישות האו"ם – ועליה נספר בכתבה אחרת, מכיוון שלמערכת זו תהיה השפעה משמעותית על כלל היצואנים.

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: אייל בר-אור, Safe-Zone, ופיני לנגמן, After IDF הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות