https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... rup-275262436-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />

הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים הגדולים בעולם מתקדמת בקצב איטי ולגמרי לא לשביעות רצונם של האנליסטים.

בכנס שערכה חברת המחקר גרטנר באוסטרליה, בהשתתפות כמה עשרות מנמ"רים מ-90 מדינות, הגדירו האנליסטים את המצב כך: בעוד ש-30 אחוזים מהארגונים מתחילים לראות ערך בהשקעות שלהם בטרנספורמציה דיגיטלית, יתר הארגונים, 70 אחוזים, עדיין נמצאים בשלב של חשיבה ודיבורים על מודלים עסקיים ולא יודעים לנתח את היתרונות האחרים שיש במעבר לחדשנות.

הנתונים של האנליסטים מבוססים על מחקר שערכה גרטנר, בקרב 161 ארגונים, חלקם מניו זילנד ואוסטרליה, אבל הם משקפים מן הסתם את המציאות ביתר חלקי העולם.

להערכת האנליסטים, הסיבה לקצב האיטי של השקעה בחדשנות היא העובדה שארגונים רבים נכשלים ביכולת שלהם לתרגם את הערך העסקי של המעבר לדיגיטל לשיפור חוויית הלקוח, ולקבל ממנו בתמורה את השיפור בהכנסות ובקשר איתו.

אבל לדעת גרטנר האשמה אינה בטכנולוגיה, אלא נובעת מכך שמנהלי עסקים ובעלי מניות שמים עדיין את נושא חוויית הלקוח במקום השני, מבחינת סדרי עדיפויות, והציפיות שלהם מחדשנות דיגיטלית ממקמת את הצמיחה העסקית התפעולית במקום הראשון.

אם ניתן לפרש את הנתון הזה של גרטנר, הרי ניתן לומר שארגונים מבינים ששביעות רצון לקוח היא חלק חשוב, הם מאוד רוצים לשפר אותה, אבל לא נלחמים על זה מספיק חזק, ואז, כאשר רואים את התוצאות הם מאיטים את קצב ההשקעה בחדשנות.

זוהי כמובן גישה עסקית מוטעית. אמנם בגרטנר מעריכים שקצב המעבר לדיגיטל בארגונים יגדל בשנה הבאה, אבל עדיין הם מגדירים את המעבר לחדשנות, באוסטרליה כמו בכל העולם, בקצב של שבלול.

האחריות - על כתפיי המנ"מרים

האחריות לשינוי המצב מוטלת כרגיל על כתפי המנמ"רים. הם צריכים להוביל את ההנהלות שלהם לייצר אסטרטגיה כוללת של מעבר לחדשנות, ששמה את שביעות רצון הלקוח במקום המרכזי, ולעבור מגישה פרויקטלית, המטפלת בסיגמנטים שונים, לגישה המנסה להבין כיצד הטכנולוגיה יכולה לשרת את היעדים העסקיים האמיתיים של הארגון. יעדים אלו עוברים דרך שביעות רצון הלקוח, כי שם למעשה מתמקדת התחרות, בעידן שבו הכל פתוח וגלוי וההבדלים בין עסקים ויצרנים הולכים ומטשטשים.

הטרנספורמציה הדיגיטלית יכולה להניב תוצאות בתחום שביעות רצון הלקוח על ידי שיפור תהליכים עסקיים, באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות כגון מחשוב ענן, ניידות משוכללת ומדיה חברתית.

המנמ"רים של אותם הארגונים שנמצאים בטווח של 70 אחוזים, שעדיין יושבים על הגדר, חייבים להפנים נתוני תחזיות נוספות, שעוסקות בהשפעת המעבר לחדשנות על הארגונים.

כך למשל, על פי דו"ח חברת המחקר Market research שפורסם לפני כמה ימים, קצב הגידול של שוק הטרנספורמציה הדיגיטלית יגדל בשיעור שנתי ממוצע של 18% ויעמוד בשנת 2023 על 665 מיליארד דולרים.

עוד קובע המחקר הזה, שאת מרבית ההכנסות משוק זה יחלקו ביניהן יצרניות הטכנולוגיה הגדולות המוכרות לכולנו: יבמ, סאפ, מיקרוסופט, דל-EMC, אקסנצ'ר, CA ועוד.

תפקידן של חברות אלו הוא לעזור לאותם 70 אחוזים מהארגונים שעדיין לא עברו לחדשנות באופן מלא, לעבוד באופן צמוד עם המנמ"רים ולסייע להם לשכנע את ההנהלות להפנים שהמעבר לדיגיטל כבר אינו בשלב שהם יכולים לבחור כן או לא, הוא מעבר לחלון שלהן. ההתפתחות המואצת של AI, הפריסה המהירה של IoT, ותשתיות מחוברות רחבות יוציאו אל מחוץ למשחק את אותם ארגונים שימשיכו להסתכל על הטרנספורמציה הדיגיטלית דרך שורת הרווח בלבד.

בשורה התחתונה: האצה בקצב הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים הרבים שטרם עשו זאת צריכה להיות משולבת על ידי בחירה בטכנולוגיה מתאימה ובשינוי תפישה עסקית לכזו שאינה מסתכלת רק על ההיבט של צמיחה עסקית אלא גם דרך פרמטרים כמו שביעות רצון לקוח ובידול תחרותי עסקי.

הפוסט מדוע קצב הטרנספורמציה הדיגיטלית איטי כל כך? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות