https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... 190430-WA0002-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />
כשבועיים וחצי לפני שקובי מרימי שלנו ונציגי שאר המדינות יעלו על במת גמר האירוויזיון בתל אביב, התקיים אתמול (ב') במרכז פרס לחדשנות ביפו גמר אחר שקשור בתחרות השירים הוותיקה, שבו התחרו קבוצות של אנשי טכנולוגיה. בתחרות, Eurohack, השתתפו צוותים רבים, שפיתחו פתרונות לשיפור חוויית הצופים באירוויזיון ולהנגשת התחרות לבעלי מוגבלויות, ו-10 מהן עלו לגמר.
את המקום הראשון קטפה קבוצת השמואלי'ז, שפיתחה מערכת שמנגישה נתונים טבלאיים לבעלי לקויות ראייה. כך הם יכולים לדעת בזמן אמת, בשלב המותח של הקראת הניקוד באירוויזיון, בכמה נקודות זכו המדינות המועדפות עליהם עד לאותו השלב. איך? מאוד פשוט: המערכת "מקריאה" להם את הנתונים. הם קיבלו את התעודה מיזהר כהן, זוכה האירוויזיון הישראלי הראשון, שיציג את הניקוד מטעם ישראל בגמר התחרות.
ה-Eurohack הוא פרי יוזמה של דביר צנוע ותומר ויינשטיין, הבעלים של Blee - חברה שאותה הקימו ב-2017 ושמתמחה בארגון האקתונים. הוא נערך בשיתוף איגוד השידור האירופי ותאגיד השידור הישראלי - כאן, שמפיקים את התחרות, וכן מיקרוסופט ישראל, מיי הריטג', ריינולד כהן, דבי תקשורת, ארגון חובבי האירוויזיון - OGAE, מרכז פרס לחדשנות ורשות החדשנות. בראש חבר השופטים עמד יון אולה סאנד, המפקח על האירוויזיון מטעם איגוד השידור האירופי.
אומת הטק המובילה על הבמה הבידורית המובילה
לדברי צנוע, חובב אירוויזיון בעצמו, "המטרה בהאקתון היא לפתח את העתיד של התחרות. ויינשטיין ואני יזמנו אותו לאחר שהבנו שאם האירוויזיון מגיע לישראל, אנחנו רוצים להעלות את הגאווה הישראלית הגדולה ביותר על במת מופע הבידור העולמי, ולפחות האירופי, הגדול ביותר. ישראל היא אומת הסטארט-אפ, ואין שום סיבה שצופי האירוויזיון לא ירגישו בכך".
[caption id="attachment_289821" align="alignnone" width="600"]
דביר צנוע (משמאל) ותומר ויינשטיין, מקימי Blee. צילום: מונטאג', חנן בר אסולין ואיגור פרברוב[/caption]
"עבדנו יחד עם כאן וזיקקנו שני אתגרים מרכזיים: הנגשת האירוויזיון ל-15% מאוכלוסיית אירופה - בעלי מוגבלויות, ושדרוג ושכלול של חוויית הצפייה בתחרות באופן כללי", אמר צנוע.
אימוג'ים, נגן וידיאו ופלטפורמה שמאפשרת לכל אחד להיות פרשן אירוויזיון
הצוותים שהשתתפו בגמר הם: Pyrohack - צוות של בני נוער שפיתח אפליקציה שהופכת את מסכי המובייל של הקהל באולם האירוויזיון למסך אחד ענק. האלגוריתם החכם שפיתחו מזהה את המובייל לפי מיקומו ומרחקו מהבמה, כך שכל מסך מובייל הופך לפיקסל אחד בתמונה הגדולה; ProWatchers, שפיתח אפליקציה שמאפשרת לכל אחד להיות פרשן אירוויזיון ולהגיב לביצועים בזמן אמת; Unique Real-ity - יישומון שמאפשר לקיים "מסיבות צפייה", באירוויזיון או בכל אירוע אחר - מחדר המגורים, הבר השכונתי או מקום העבודה; ViewBix - נגן וידיאו שמוסיף נתונים מעניינים על מסך השידור החי, בהם אודות השיר המושמע, האומן ששר אותו והמדינה שאותה הוא מייצג; Fireworks - צוות של מעריצי אירוויזיון, שהפיתוח של חבריו מאפשר לשלוח אימוג'ים במהלך ביצועי השירים, שיעבירו את תחושות הקהל לגביהם.
צוותים נוספים פיתחו פתרונות טכנולוגיים למען בעלי מוגבלויות: אנשי Eurovision4all יצרו פלטפורמה שבאמצעותה יכולים גם בעלי מוגבלויות קוגניטיביות להביע דעה על מה שהם רואים בשידור החי, לשוחח עם אחרים בצ'ט ולענות על שאלות טריוויה; SynaVote - מיזם משותף של כרמל 6000, תעאל וסינמדיה, שחבריו פיתחו את אפליקציית ההצבעה המונגשת StarGiver עבור צופי האירוויזיון המתמודדים עם מוגבלויות קוגניטיביות. במהלך ביצועי השירים היא אוספת מידע ולאחר השמעת כולם מספקת רשימה מצומצמת של שירים שהיא ממליצה לצופה להצביע להם; זזים - קבוצה של מפתחים, כולם לקויי שמיעה, שפיתחו מערכת שמוסיפה אימוג'ים על גבי המסך במהלך השידור החי, כך שגם בעלי מגבלות קוגניטיביות יוכלו להבין האם השיר שמתנגן שמח, שקט וכדומה; והמוסקטרים - צוות שפיתח מערכת שמתרגמת מוזיקה חיה לצורות, המלוות בצבעים ובתנועה, כך שגם לקויי שמיעה יוכלו ליהנות מהמוזיקה.
[caption id="attachment_289822" align="alignnone" width="600"]
הדראג קווין טלולה בונט, שהופיעה בגמר ה-Eurohack בדמותה של דנה אינטרנשיונל, זוכת אירוויזיון 1998. צילום: מונטאג', חנן בר אסולין ואיגור פרברוב[/caption]
אלא שאת הדוז פואה קיבלו, כאמור, השמואלי'ז - משפחה של אב וארבעת ילדיו, שכולם באים מרקע טכנולוגי. "האבא שלנו הוא דוקטור להנדסת חשמל ולכולנו יש רקע במחשבים והיי-טק", אמר טל שמואלי, אחד הבנים. לדבריו, "אנחנו שמחים מאוד על הזכייה וההכרה בהשקעה שלנו, ומקווים שהמוצר יצא לשימוש כבר השנה. ננסה לדבר עם הגורמים הנכונים כדי לגרום למוצר להיות מופץ בכל בית שצריך אותו".
הטכנולוגיה צפויה להיבחן בפיילוט כבר באירוויזיון הנוכחי, ואיגוד השידור האירופי ישקול האם היא תשתלב בתחרויות בשנים הבאות. סאנד אמר כי "חדשנות היא חלק חשוב מהאירוויזיון, כולל כשמגיעים לפתרונות טכנולוגיים איך מתקשרים ואיך מפיצים את האירוויזיון. אנחנו דנים בזה הרבה עם הגוף המשדר ורוצים להיות לא רק המופע הבידורי הכי גדול בעולם, אלא גם המופע הטכנולוגי הכי גדול בעולם. אנחנו מקווים שנוכל להעשיר את התחרות מהמוצר הזוכה ומהאחרים, ללמוד מהמשתתפים ואולי לשתף פעולה בהמשך".
הפוסט אירוויזיון 2019: דוז פואה – לא רק לשירים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות