חוסר תיאום וסרבול בירוקרטי בין הצוותים השונים העובדים על המוצר, עשויים להאריך את תהליך הפיתוח. מעבר לכך, הם גם גורמים לתחושה שעם קצת יותר זמינות ותקשורת בין כל בעלי התפקידים, אפשר לייעל ולזרז את התהליך. למובילי תהליכים, יש את הפנטזיה להושיב את כל מי שמעורב במוצר, לכמה שעות או ימים ולהניע את הכל קדימה במלוא המרץ.
הפנטזיה הזו שהפכה למציאות, מוכרת יותר בשם Design Sprint – אחת המתודולוגיות שהולכות וצוברות תאוצה ברחבי העולם.
אז מה זה Design sprint, ומה הוא יכול לפתור?
ראשיתה של המתודולוגיה הזו בעבודה של אחד מצוותי המוצר של גוגל. בתחילת הדרך השיטה יושמה רק בתוך החברה, אחר כך GV (לשעבר Google Ventures) ייצאו את המתודולוגיה לחברות אחרות, ומשם כבר צברה תאוצה לשאר העולם.
זהו תהליך שבו מתכנסים בחדר אחד אנשי מוצר, UX, טכנולוגיה, שיווק וניהול על מנת להשיג בכמה ימים, את מה שבדרך כלל לוקח להם כמה חודשים. במקום מידור בין חברי הצוות, נוצר ערוץ תקשורת ישיר ביניהם, מה שמגשר על סחבת משרדית וגם יוצר שיח שבו כל ענפי המוצר מיוצגים באותו זמן באותו מקום.
דמויות שתיתקלו בהן במהלך הספרינט / קרדיט: Google Developers
ה-Design sprint מנוהל על ידי sprint master, שתפקידו להנחות את הספרינט ולהוביל אותו בצורה חלקה ומהירה, משלב הרעיון ועד לפרוטוטייפ שניתן לבצע עליו בדיקות עם משתמשים.
ה-Design Sprint הוא תהליך דמוקרטי לניהול צוות המוצר. בזמן התכנסות הצוות, דעתו של איש UX שווה לזו של מנהלת שיווק, דעתו של מנהל המוצר שווה במשקלה לדעתו של המפתח, והמטרה היא להגיע לפתרון שהסכימו עליו ביחד. במקרה של חוסר הסכמה, כמו בכל דמוקרטיה, יתקיימו דיון פתוח והצבעה על קבלתם או שלילתם של רעיונות.
ספרינט מוצלח משתף את כל הצוותים העובדים על המוצר. יש לתרומה השווה של כולם חשיבות גבוהה מאוד, בגלל שהשתתפות של חברי צוות בתהליך מפחיתה את הסיכויים שיביעו התנגדות בדרך לתוצאה הסופית, גם בשלבים מאוחרים יותר.
ה-Design Sprint מכנס אנשים מדיציפלינות שונות. סיעור המוחות המגוון הזה, מייצר גם רעיונות לא שגרתיים וכאלה שייתכן מאוד שלא היו עולים אם כל צוות היה מכונס בתוך עצמו וממודר מצוותי המוצר האחרים. לעיתים קרובות רעיונות כאלה כלל לא היו עולים. כל משתתף מגיע עם הזווית הייחודית שלו, מה שמבטיח שכל הזויות השונות מונחות על השולחן.
ששת שלבי ה-Design Sprint / קרדיט: Google Developers
הספרינט מורכב משישה שלבים, שלוקחים את הצוות משלב העלאת הרעיונות עד לפרוטוטייפ שניתן לתקף:
- Understand – בשלב הראשון, הצוות מתמקד בהגדרת המשימה. נציגי המחלקות השונות נותנים את הזווית שלהם לפתרון הבעיה – מגבלות טכנולוגיות, היבט כספי, הצגת נתוני מחקר, סקירה של השוק והמתחרים ועוד.
- Define – הגדרת הפרסונות והמסרים השיווקיים/מיתוגיים של המוצר. לדוגמה: כל אחד מהמשתתפים בספרינט אומר מה יהיה הציוץ הראשון שהוא יפרסם ברגע שעבודת האפיון, העיצוב והפיתוח תושלם. כשכותבים, פתאום המסרים מקבלים צורה יותר ברורה לכותב עצמו וגם לכל היושבים בחדר ואז אפשר להגדיר את המסרים המשותפים של כל המשתתפים בתהליך. בנוסף, השלב הזה עוזר לחדד את הגדרת הפרסונות העיקריות וקהל היעד של המוצר.
- Diverge – שלב זה הוא בעצם סיעור מוחות, שבו כולם מעלים את כל הרעיונות שיש להם: שינוי ההיררכיה, קיצור תהליכים, שינויים חשובים בעיצוב או בתוכן. בנקודה הזו, כל הרעיונות מקובלים ואין סינון או הגבלה על מה שמותר או אסור להעלות.
- Decide – כל הרעיונות שדנו בהם ועלו לאוויר מוצגים בפני כל הצוות. נערכת הצבעה שבעזרתה מחליטים על הכיוונים והפתרונות שהמוצר ייתן, ומניחים את הבסיס לשלב הבא – יצירת הפרוטוטייפ.
- Prototype – יצירת אבטיפוס פונקציונלי. זהו השלב שבו אנשי אפיון, עיצוב ופיתוח תופסים פיקוד, ומביאים מוצר ראשוני שישמש לבדיקות משתמשים.
- Validation – בדיקות משתמשים לצורך תיקוף הרעיונות. מאופן השימוש של המשתמשים לומדים מה מהרעיונות עובד ומה לא, איך משפרים והאם השינויים שנעשו (במקרה של עיצוב מחדש של מוצר) עונים להם על הצרכים.
התהליך נשען על היכולת להפוך את האינטראקציה האינטנסיבית בין כל הצוותים שעובדים על המוצר, לפרודקטיבית. כשזה עובד, אז הרעיונות עפים באוויר, יש אווירת יצירה והתקדמות משמעותית.
אבל תהליך שכזה הוא לא רק אידיליה של שיתוף רעיונות ללא ויכוחים והתנגדויות. הספרינט אמור להיות מהיר, אבל באופן טבעי, יכולה להיווצר סיטואציה שבה דמויות מסוימות מושכות לכיוון שלהן, או בעל סמכות שלא מרוצה מהשוואת המעמדות בתוך התהליך, ומחליט להטיל וטו על החלטות מסוימות.
בעזרת ה-Design Sprint אפשר להגיע לתוצאות מעולות, אבל איך נמנעים מהמוקשים שבדרך? אילו עקרונות חשובים ליישם בתהליך? ואיך מזהים מתי הספרינט מתאים למוצר או בכלל לחברה?
האם זה מתאים לארגון שלכם? ואם כן, איך עושים את זה?
ישנן שיטות שונות ליישום ה-Design Sprint בצורה מוצלחת, ויש גם מגוון של קשיים שיכולים להיווצר תוך כדי התהליך. דנה כהן בראון היא יועצת אסטרטגית לחוויית משתמש, מנטורית של סטרטאפים בתכנית
ה-Launchpad של גוגל ומנחת סדנאות UX מנוסה. בכנס UXI Live הקרוב, היא תרצה על מתודולגיית ה-Design Sprint, ותשתף מנסיונה בניהול תהליכים כאלה בחברות שונות.
כאן תוכלו לקרוא עוד על ההרצאות והסדנאות שמתקיימות בכנס
הכתבה נכתבה במשותף על ידי אהוד ריבן וטל משעלי