בעוד שהסתגרות בבית יכולה להיות אמצעי בטוח נגד התפשטות נגיף הקורונה, היא מפחיתה את הפעילות הגופנית של אנשים ומשנה את דפוסי הפעילות הגופנית שלהם.
למעשה, מגיפת הקורונה מחמירה את המגיפה המודרנית של חוסר פעילות גופנית.
הצלבה ארצית מחקר חלקי מסין, שנערך במהלך הסגר ביתי בשלב הראשוני של התפרצות COVID-19, דיווח שכמעט 60% מהמבוגרים אימצו באופן זמני אורח חיים בישיבה, כאשר השכיחות של פעילות גופנית לא מספקת הייתה יותר מפי שניים מהרמה העולמית.
בסקר דרום קוריאני שנערך בין ה-27 ל-31 במרץ 2020, למעלה מ-90% מההורים דיווחו על ירידה בשימוש של ילדיהם הצעירים במתקני משחק וספורט.
פעילות מוגבלת מפחיתה את הוצאת האנרגיה ומגבירה את הסיכון לעלייה במשקל. עלייה במשקל הגוף עשויה להיות גם תוצאה של אכילה מוגברת עקב שעמום, מצב רוח מדוכא וחרדה. פעילות גופנית במהלך המגיפה חשובה במניעת הסיכונים הבריאותיים הקשורים לחוסר פעילות גופנית, ליתר דיוק, בהגברת הרווחה והחסינות ובהפחתת מתח וחרדה.

נראה כי אימון בעצימות מתונה קשורה לירידה בהתרחשות, משך וחומרת זיהומים, במיוחד זיהומים ויראליים, בדרכי הנשימה העליונות. לדוגמה, נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שפעילות גופנית סדירה קשורה לירידה בשכיחות ותמותה משפעת ודלקת ריאות.
עם זאת, לפעילות גופנית יכולות להיות השפעות חיוביות או שליליות על חסינות בהתאם לאופי, משך ועוצמת הפעילות הגופנית.
קשר זה תואר במונחים של "עקומת J", שהוא המראה הגרפי של הסיכון למחלה המתוכנן מול מאפייני הפעילות הגופנית. בעוד שאנשים העוסקים בפעילות גופנית מתונה מראים סיכון נמוך יותר לזיהום בדרכי הנשימה העליונות בהשוואה לאנשים בישיבה,
פעילות גופנית מאומצת מדי עלולה לדכא את תפקוד מערכת החיסון ולהעלות את הסיכון למחלות. סבבי פעילות של עד 45 דקות הוצעו כמגבירים את מערכת החיסון, בעוד שסבבים חוזרים ונשנים של תרגילים בעצימות גבוהה לאורך זמן (יותר מ-1.5 שעות) עלולים להיות מדכאים עבור מערכת החיסון ולשמש תפקיד בהפצת ההדבקה ב-COVID-19

היעילות של פעילות גופנית אירובית בהתייחס לבעיות נפשיות הוכחה אצל אנשים עם חרדה מוגברת ואצל אלה שאובחנו עם הפרעות חרדה, כאשר פעילות גופנית בעצימות גבוהה יעילה יותר מתוכניות המשתמשות בעצימות נמוכה יותר.86 נמצא כי פעילות גופנית יעילה יותר במידה בינונית. בהפחתת סימפטומים של דיכאון בהשוואה ללא פעילות גופנית.

יותר מ-4500 משתתפי סקר קנדי ​​התבקשו לדווח על הרגלי הפעילות הגופנית שלהם בין ה-29 במרץ ל-3 באפריל, 2020.
עיסוק בפעילות גופנית, במיוחד בחוץ, נמצא קשור לבריאות כללית ונפשית שנתפסה טוב יותר במהלך מגיפת COVID-19 המצביעים על כך שפעילות גופנית בחוץ עשויה להיות חשובה בקידום בריאות טובה יותר בתקופות של סגרים. פעילות גופנית בבית מתאימה היטב לשמירה על כושר גופני תוך הימנעות מזיהום ב-SARS-CoV-2 ומומלצת פעילות גופנית בעצימות בינונית יומיומית.
משחקי וידאו פעילים (משחקי כושר) עשויים להיות מצב קל לשימוש של ביתי. פעילות גופנית וגם כלי שימושי להפחתת בידוד חברתי והתמודדות עם חרדה בתקופות הסגר.
הוכח כי משחקי מאמץ משפרים את רמות החרדה באוכלוסיות קליניות שונות.

לסיכום, בתקופות של כליאה, אורח חיים פעיל פיזית חיוני לבריאות נפשית ופיזית. לפעילות גופנית סדירה במהלך מגיפת COVID-19 עשויה להיות יתרונות בנוגע לסיכון לזיהום, בעיות נפשיות כגון חרדה ודיכאון, שמירה על משקל הגוף ומניעה וניהול של מחלות כרוניות. לאור ההשפעה השלילית של מגיפת ה-COVID-19 על התנהגויות התנועה והמשחק של ילדים
קידום פעילות גופנית אצל ילדים ראויה לתשומת לב מיוחדת.