הסתגרות בבית ומצוקה פסיכולוגית עקב מגיפת מחלת הקורונה 2019 (COVID-19) עשויה להוביל להתנהגויות בריאותיות מזיקות, כגון אכילת יתר, התנהגות בישיבה עם פעילות גופנית מופחתת, שימוש מוגבר באלכוהול וטבק וזמן מסך מוגבר הגורם לפגיעה בשינה.

כל ההתנהגויות הללו קשורות למחלות שאינן מדבקות ויכולות להפריע לחסינות.

בעוד שאף מזון, רכיבי תזונה בודדים או תוספי תזונה אינם מסוגלים למנוע הידבקות ב-COVID-19, תזונה מאוזנת המכילה כמויות מספיקות של מאקרו-נוטריינטים ומיקרו-נוטריינטים מגוונים היא תנאי מוקדם למערכת חיסונית המתפקדת בצורה מיטבית. דיאטות "מערביות" עתירות אנרגיה והשמנה הם גורמי סיכון עיקריים למהלך חמור יותר של COVID-19. לשימוש באלכוהול וטבק יש גם השפעות מזיקות על מערכת החיסון. לכן, בקרת משקל הגוף באוכלוסייה, הפחתת שיעורי העישון והגבלת צריכת אלכוהול הם אמצעי מניעה חשובים. יתר על כן, יש צורך בשינה משקמת מספקת לתפקוד חיסוני נאות.

שינויים מתאימים באורח החיים בכל הנוגע לתזונה, פעילות גופנית, שינה, עישון וצריכת אלכוהול עשויים לסייע בשינוי התפלגות האוכלוסייה של סיכון זיהום ולסייע במניעת מחלת COVID-19 חמורה.
סקרים רחבי היקף צריכים לחקור את ההשפעות של שינויים באורח החיים, ואספקת מידע אמין על אורח חיים והתערבויות יעילות לאנשים ולקהילות במהלך המגיפה היא צורך דחוף.

מגיפת נגיף הקורונה המדבקת החדשה של 2019 (COVID-19), הנגרמת על ידי תסמונת נשימתית חריפה נגיף קורונה 2 (SARS-CoV-2), מהווה איום עולמי, והיקפה הסופית עדיין לא ידועה.
כמו מגיפת השפעת של 1918, COVID-19 צפוי להישאר אנדמי ולחזור על עצמו בגלים.

ההשפעות של מגיפת COVID-19 על הבריאות הפיזית והנפשית הן משמעותיות. בנוסף לפתולוגיה חמורה בדרכי הנשימה, נראה כי COVID-19 גורם לביטויים חוץ-ריאתיים המשפיעים על מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העיכול, השתן והעצבים. בעיות בריאות הנפש הקשורות למגיפה כוללות דיכאון, חרדה, עייפות והפרעת דחק פוסט-טראומטית.
פיתוח אמצעי מניעה וטיפולים ספציפיים, יעילים ובטוחים נגד COVID-19, כגון חיסונים, חומרים אנטי-ויראליים ואימונותרפיה פסיבית, רצויים מאד. עם זאת, נותרות בעיות רבות נוספות לפתירה, ומניעה וטיפול מקיפים ויעילים עשויים להישאר חמקמקים בעתיד הנראה לעין.

לקראת תחילת המאה ה-20, טבע הרופא הגרמני וחתן פרס נובל פול ארליך את הביטוי "כדור קסם" כדי לתאר טיפולים רפואיים ממוקדים במדויק. הרעיון התבסס על היעילות של ארסניקלים בטיפול בעגבת. למרות האופטימיות הרווחת שחיסון יספק את כדור הקסם במגיפת ה-COVID-19, היעילות המוגבלת של חיסוני שפעת מעידה על כך שפיתוח חיסונים נגד COVID-19 עוד יתמודד עם מכשולים רבים, כולל מוטציות אפשריות של SARS-CoV-2 וייתכן שנראה הצלחה מועטה בעתיד הנראה לעין.
מכיוון שסביר להניח שכדור קסם נגד COVID-19 לא יתגלה בעתיד הקרוב, ההתמקדות במגיפה הנוכחית צריכה להיות בחינוך הציבורי ביחס להתנהגויות שניתן להשפיע עליהן ולשנותן.
גורמי סיכון התנהגותיים הקשורים למחלות הם תופעות כמותיות ולא קטגוריות ומהווים התפלגות מתמשכת. הכנסת אמצעים כלל-קהילתיים להפחתת גורמי סיכון אלו עשויה לשנות את התפלגות הסיכון באוכלוסיה. גישה זו עשויה להפחית משמעותית את נטל המחלה.

סגירות נרחבות וממושכות של בתי ספר ועסקים מובילות לשינויים דרמטיים בשגרת היומיום ובהתנהגויות אורח החיים.
התנהגויות בריאותיות מזיקות, כגון אכילת יתר, עישון וצריכת אלכוהול מופרזת, עשויות להיות יזומות יותר על ידי אנשים המושפעים מהשבתות כלכליות, מסגרים ועוצרים.
מצוקה פסיכולוגית עקב SARS-CoV-2 עשויה להיות קשורה לעלייה בצריכת האנרגיה ולירידה בפעילות גופנית וכתוצאה מכך לעלייה במשקל ולעלייה בשיעורים של עודף משקל והשמנה.

נכון לעכשיו, האמצעי היעיל ביותר בעצירת העברת נגיף הקורונה ומניעת סיבוכים כרוניים נלווים הוא ללא ספק הימנעות מחשיפה לנגיף באמצעות ריחוק פיזי, מסכות פנים והגנה על העיניים.
בנוסף, שינויים בגורמי אורח החיים, כולל תזונה , פעילות גופנית, עישון, צריכת אלכוהול, זמן מסך ושינה, עשויים לתרום לשינוי התפלגות הסיכונים ל-COVID  נראה כי גורמים אלו ממלאים תפקיד גם בניהול הפרעות נפשיות, אשר נצפו בדרך כלל ב-COVID-19.