אמצעי המניעה והסגרים של וירוס הקורונה שאומצו במדינות רבות באביב 2020 הובילו להסתמכות מוגברת על מסכים עקב חינוך ביתי, עבודה מרחוק וחברתיות מקוונות.
במהלך ההסגר בשלב הראשוני של התפרצות COVID-19 בסין, מבוגרים צרכו זמני מסך מוגברים של יותר מ-4 שעות ביום.

בסקר שנערך בדרום קוריאה בין ה-27 ל-31 במרץ 2020, 80% מההורים דיווחו שזמן המסך של ילדיהם גדל.
עליות ניכרות בתעבורת האינטרנט הכוללת וקשורה למשחקים, הורדת משחקים ניידים ומשחקים נצפו גם באירופה ובאמריקה.
כשני שלישים מהמשתתפים המבוגרים בסקר שנערך בקנדה בין ה-29 במרץ ל-3 באפריל 2020 דיווח על עלייה בזמן השהות בצפייה בטלוויזיה ובשימוש באינטרנט בהשוואה להרגלי המסך שלהם לפני משבר ה-COVID-19; פחות מרבע מהמשתתפים דיווחו על עלייה במשחקי וידאו.

העלייה בזמן המסך במהלך המגיפה הנוכחית נובעת בחלקה מהמעבר של תוכניות הלימודים בבתי הספר והאוניברסיטאות לקורסים מקוונים או וירטואליים ולכן יהיו לה יתרונות חינוכיים. מדיה חברתית עשויה לספק את האמצעים לשמור על קשר עם קרובי משפחה וחברים בשלבים של ריחוק חברתי. בתקופות של התרחקות פיזית וחברתית, משחק מקוון עשוי להוות חלופה לפעילויות חברתיות רגילות יותר ועשויים להוות אמצעי בריחה, להקל על מתח, חרדה ומצב רוח מדוכא הקשורים ל-COVID-19 ובכך להציע אסטרטגיית התמודדות אדפטיבית לטווח קצר.
משחקים עשויים להיות פחות מזיקים מאשר התנהגויות רבות אחרות להפחתת מתחים, כגון אכילת יתר או שימוש באלכוהול, חומרים פסיכואקטיביים או סמים אסורים. עם זאת, משחקים ופעילויות אחרות מבוססות טכנולוגיה עלולות להתפתח לאסטרטגיות התמודדות מותאמות ללחץ, אשר עלולים להיות לא מסתגלים מכיוון שהם יכולים להפריע לפעילות גופנית ולדפוסי השינה ועשויים לסייע בחיזוק התנהגויות לא בריאות. משחקים עלולים להפחית את המעורבות באינטראקציות חברתיות רגילות ולפגוע בתפקוד חינוכי או תעסוקתי.
ההשפעות השליליות של משחק מוגזם כוללות פגיעה בבריאות הפיזית, דפוסי שינה ובריאות נפשית.
משחקי וידאו עלולים גם לגרום לפגיעות שעלולות להיות מנוצלות על ידי תעשיות המנסות לקדם את מוצרים.

סיכונים בריאותיים הקשורים לזמן מסך מוגזם כוללים סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, שינה לקויה ועלייה בזמן המושקע בהתנהגות בישיבה.
זמן מסך מוגזם נמצא קשור לתוצאות בריאות נפשיות שליליות, כגון חרדה ודיכאון.
תוצאות סקר אפידמיולוגי מקוון רוחבי בבריטניה, שנערך במהלך מגיפת COVID-19, הצביעו גם על קשר חיובי בין זמן מסך יומי ובריאות נפשית לקויה.
זמן מסך מוגבר עשוי גם להחמיר סיכונים לחוסר תשומת לב, חרדה, דיכאון והתאבדות בילדים ובני נוער.

יש לעקוב אחר אנשים עם זמן מסך מוגדל באופן מסיבי עבור מידת הבידוד החברתי, דפוסי השינה והתנהגות המשחק וכן השלכות שליליות של משחק מוגזם.
משחקי וידאו חינוכיים או משחקים פעילים עם דגש על אינטראקציה חברתית בעולם האמיתי או פיזית. פעילות גופנית עשויה להיות טובה יותר לבריאות הפיזית והנפשית של השחקן מאשר משחקי וידאו מיינסטרים, כגון משחקי יריות ומשחקי תפקידים מקוונים מרובי משתתפים.
יתרה מכך, התערבויות דיגיטליות כולל חינוך, ניטור עצמי ומעורבות הורים הוכחו כמגבירות באופן משמעותי את הפעילות הגופנית. בבני נוער.
ממצאי הסקר הקנדי שנערך באביב 2020 עם למעלה מ-4500 משתתפים העלו כי הגבלת זמן השימוש בטלוויזיה, באינטרנט ובמשחקי וידאו עשויה לקדם בריאות נפשית וכללית טובה יותר בתקופות של סגרים.

בעיה מרכזית הקשורה לעלייה בזמן מסך הפנאי במהלך המגיפה היא שינויים בדפוסי השינה. לדוגמה, הוכח שילדים יותר בישיבה ופחות פעילים ויש להם דפוסי שינה פחות עקביים בימים שאינם בבית ספר או ימים לא מובנים בהשוואה לימי בית הספר.
מספר מנגנונים עשויים לתווך את הקשר בין זמן מסך מוגזם לשינה לקויה. פעילויות הקשורות למסך עשויות לעקור את הפעילות הגופנית, אשר מועילה לשינה.  יתרה מכך, חשיפה כרונית לאור מלאכותי בשעות הערב המאוחרות מייצרת אפקט דיכוי ניכר על רמות המלטונין, מקצרת את הייצוג הפנימי של הגוף של משך הלילה ועלולה בכך לפגוע בשינה ו אמצעים פיזיולוגיים קשורים.
בפרט, האור המועשר באורך גל קצר הנפלט ממכשירים אלקטרוניים עלול להשפיע לרעה על השינה.

בהשוואה לקריאת ספר מודפס, נמצא כי קריאה של ספר אלקטרוני פולט אור לפני השינה מפחיתה את ישנוניות הערב, מפחיתה את הפרשת המלטונין, גורמת לתזמון מאוחר יותר של השעון הצירקדי ופוגעת בערנות בבוקר הבא.

נראה כי שינה היא מרכיב מכריע במערכת החיסון. שינה וחסינות קשורות דו-כיוונית: בעוד שהפעלה של מערכת החיסון יכולה להשפיע על השינה, לשינה יש השפעה על המערכת החיסונית המולדת והסתגלנית.
העלייה במשך השינה הנצפית במהלך זיהומים נחשבת כמעודדת את ההגנה של המארח באמצעות מערכת החיסון. , מאחר ונמצא ששינה משפיעה על מגוון פרמטרים חיסוניים, קשורה לירידה בסיכון לזיהום ולשיפור התגובות לחיסון ותוצאת זיהומים. בפרט, גוף רב של עדויות מצביע על כך שלמחסור בשינה יש השפעות מזיקות. על התגובה החיסונית ומגבירה את הרגישות לזיהום.
נדודי שינה, שינה לא מספקת ואיכות שינה ירודה הוכחו כתורמים לסיכון להפרעות דלקתיות.
הוכח כי משכי שינה קצרים יותר קשורים לעלייה בסבירות לפתח הצטננות. לאחר אתגר עם rhinovirus תוך-אף, וחוסר שינה נמצאו מייצרים אימפה שלילית ct על התפתחות טיטר נוגדנים לאחר חיסון. בהשוואה לאנשים נחים היטב, חוסר שינה חלקי הפחית את הטירים בחצי בתגובה לחיסון נגד שפעת ולמחסור מוחלט בשינה של לילה בודד הייתה השפעה שלילית מוקדמת, אם כי לא מתמשכת, לאחר חיסון H1N1 בגברים.

לסיכום, שינה וחסינות קשורים זה בזה, וחוסר שינה ודפוסי שינה משתנים עשויים להגביר את הרגישות לזיהום ב-SARS-CoV-2. איכות השינה במהלך המגיפה עלולה להיות גרועה יותר עקב חרדה וגורמי לחץ הקשורים ל-COVID-19  ועלולה להיפגע עוד יותר על ידי פעילויות מופרזות הקשורות למסך, כגון צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשבים ומכשירים ניידים ומשחקים. לכן יש לנטר את זמני המסך בקפידה ולעודד מספיק שינה ודפוסי שינה קבועים כדי לסייע במניעת COVID-19.