מודי’ס הודיעה על הורדת דירוג האשראי של ישראל לראשונה בהיסטוריה, אך זה היה מגולם בשווקים. מה שהפתיע לרעה היה מתן תחזית שלילית למדינה שסוללת את הדרך להורדת דירוג נוספת. בזמן ששר האוצר הגיב בילדותיות שעשויה לגרור נזק נוסף, בבנק ישראל קראו לממשלה ליישם את ההערות שבדו"ח. ובשוק התגובות מעורבות.

"הורדת הדירוג מאשרת עובדה, לא חוזה עתיד", כך לפי אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. "הסיבה עיקרית להורדת הדירוג על ידי מודי’ס מ-A1 ל-A2 עם תחזית שלילית קשורה למלחמה ולהרעה במצבה הפיננסי של הממשלה, אך סוכנות הדירוג לא שכחה להצביע על הסיכון הפוליטי שקשור גם לאירועים שהיו לפניה. הדירוג ירד פעם נוספת אם תיפתח החזית הצפונית בעוצמה מלאה. צריכים גם לזכור שישראל נהנתה מראש מדירוג גבוה ביחס לרמת החוב שלה.

"בסופו של דבר, ההחלטה רק מאשרת את העובדה הידועה שהסיכון של ישראל, הבטחוני והכלכלי, עלה. עליית הסיכון כבר באה לידי ביטוי בשווקים ואפילו מעבר למתחייב מהורדת הדירוג. פרמיית הסיכון של ישראל (CDS) נמצאת ברמה של המדינות המדורגות כ-3 רמות דירוג נמוכות יותר. האג"ח הדולרי של ישראל מגלם לחלוטין את הורדת הדירוג ואף מעבר לכך", אמר ז’בזינסקי.

"אנו מעריכים שמעבר להגברת תנודתיות בטווח הקצר, ההחלטה של מודי’ס לא תקבע את התנהגות השווקים בטווח הבינוני והארוך, אלא התפתחויות בפועל בחזית הביטחונית ובכלכלה. ההוכחה לכך שהשווקים לא מאוד חששו מהורדת הדירוג, שהייתה די סבירה, ניתן למצוא בעובדה שהשקל היה בחודש האחרון המטבע החזק בעולם ותשואת האג"ח ל-30 שנה בישראל עלתה בשיעור כמעט הנמוך ביותר בקרב המדינות המפותחות. גם 10 שנים עלה בשיעור מתון יחסית. אנחנו מעריכים שאם לא תהיה השפעה חזקה של הורדת הדירוג על השווקים, בנק ישראל יוכל להמשיך בתהליך הורדת הריבית".

"בשורה התחתונה, מעבר לתנודתיות אפשרית בטווח הקצר, ההתפתחויות הביטחוניות והכלכליות חשובות יותר להתנהגות השווקים מהורדת דירוג האשראי", סיכם ז’בזינסקי.

דן אנד ברדסטריט חלוקים על ניסיונות הממשלה לגמד את האירוע

רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברדסטריט ציינה כי "למרות ניסיונות הממשלה להקטין את מהותיות הורדת הדירוג, ולפתור את זה במשפט ’כשתגמר המלחמה יהיה בסדר’, אנו חלוקים וחושבים כי להורדת הדירוג השפעה מאוד מהותית על המדינה בכלל ועל הכלכלה בפרט. דברי ההסבר שמלווים להורדה מתארים בעיקר דאגה בזירה הפוליטית והחברתית של ישראל. אין להתעלם מין המלחמה ששוררת פה אך יחסית לא נראה כי היא הגורם העיקרי וכי חוסר יציבות שלטונית פה יותר מדאיגה את חברת הדירוג.

"דירוג האשראי משפיע ישירות על הריבית בה המדינה מגייסת כספים, בתקופה שאנו זקוקים לגיוס כסף רב, ועלולה להשפיע לרעה על ביצועי קרנות פנסיה והשתלמות של כלל התושבים במדינה. בנוסף לתרחישים נלווים של ירידה בהשקעות כאלו ואחרות מחו"ל. נראה כי צריך להתייחס בכובד ראש להורדה הנ"ל ולחשוב על צעדים לשנות בעתיד את הדירוג בחזרה ובטח שלבלום במיידי הורדה נוספת שגם כרגע נראית כאופציה רלוונטית ומדאיגה באופק הלא רחוק".

צח קסוטו, שותף מנהל בחברת הייעוץ הכלכלי MOORE Financial Consulting הפועלת בשיתוף עם משרד רוה"ח ליאון-אורליצקי ושות’ Moore ישראל, אומר בתגובה להחלטת מודי’ס: "הורדת דירוג האשראי של ישראל יחד עם האופק השלילי הינה ללא ספק התוצאה הרעה ביותר שיכולים היינו לקבל, אך עם זאת, בהחלט לא מפתיעה. כל בר-דעת שמכיר את המציאות הפוליטית, החברתית, הביטחונית והמדינית בישראל, לא יכול להיות מופתע. נהפוך הוא: כל תוצאה אחרת היא שהייתה מפתיעה. ללא ספק עברנו כבר מזמן את שלב ה׳כרטיס הצהוב׳ לכלכלת ישראל, וגם גופי הדירוג חשים כי הכלכלה הישראלית המרשימה מתקשה להתמודד עם הקשיים המוטלים עליה״.

קסוטו מוסיף כי ״באשר להשפעה על השווקים, היסטורית הורדות דירוגי אשראי לא הביאו לקטסטרופות בשוקי ההון, כאשר הפעם שכן זכורה לרעה היא הורדת הדירוג הראשונה של ארה"ב על ידי S&P בשנת 2011. על פי רוב, הורדות דירוג בסך הכל משקפות מצב שהשווקים כבר די מודעים אליו וכבר גילמו אותו, ולכן להורדה עצמה יש השפעה מוגבלת. סביר להניח שנחווה בעקבות ההורדה מספר ימים לא נעימים בשוק ההון, אבל אני מנחש כי השוק ׳יחפש תירוץ׳ לתקן כלפי מעלה את מרבית הירידה די מהר. כל זאת, כמובן, בכפוף לכך שהאקלים לא ימשיך להקשות על הכלכלה עוד יותר״.

עילית פלג, סמנכ"לית קלי פרימיום מקבוצת קלי, מציינת בתגובה להחלטת מודי’ס: "הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל על ידי מודי׳ס לא הפתיעה. עם זאת, קביעת אופק דירוג