סוכנות הדירוג מודי’ס פרסמה דו"ח מיוחד על ישראל, לאחר שנציגי מוד’יס נפגשו עם בכירי המשק הישראלי ועם בכירי האוצר כדי לקבל תמונת מצב על הכלכלה הישראלית. פגישה זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהאיצו את תהליך אישור תקציב המדינה. הסוכנות התרשמה ממשרד האוצר ומבנק ישראל שאין חשש ליציבות הכלכלה הישראלית. אולם, החברה חוששת מיעד הגירעון הגבוה שנקבע (6.6% מהתוצר).
נזכיר כי מוד’יס הציבה באוקטובר את ישראל תחת "מעקב הורדת דירוג" ולא שינתה את הדירוג של ישראל העומד על A1. להערכת הסוכנות, למלחמה ייתכן ויש השפעות המצדיקות הורדת דירוג. אך, החליטה שקודם יש לבחון את צעדי הממשלה להתמודדות עם המצב הפיסקלי שנוצר. בעקבות אישור התקציב התומך בגירעון גבוה, יש סבירות גבוהה להורדת הדירוג.
מוד’יס פרסמה דוח עם מספר נקודות המסביר את החלטתם:
• חשש מפני גידול חד ביחס חוב התוצר. ישראל סיימה את שנת 2023 עם עלייה קלה ביחס חוב התוצר (62%), והחשש של מוד’יס הוא שאופן טיפול הממשלה בגירעון יכול להביא לגידול חד ביחס החוב לכ-68% מהתוצר בתוך זמן קצר, בשל יעד הגירעון הגבוה שנקבע ובשל דאגה מיציאה משמעותית של חברות מובילות מפעילות בישראל.
• תקציב המדינה אינו תומך מספיק ביצירת צמיחה. רפורמות מבניות הן כלי אפקטיבי לשחיקת היחס חוב התוצר, אך בתקציב שאושר אין מספיק רפורמות חיוניות, ואף אין קיצוצים בתקציבים שאינם תורמים לצמיחה או פוגעים בה. בתחומים מסוימים יש אפילו גידול מסוים, כגון בתקציבים שפוגעים בשילוב של קבוצות חלשות בשוק העבודה.
• אין העלאת מיסים משמעותית ב-2024. העלאת המיסים המשמעותית ביותר שהטילה הממשלה היא הגדלת המע"מ, אך היא תיכנס לתוקף רק בשנה הבאה. הממשלה ניסתה למנוע העלאות מיסים משמעותיות בשנה הנוכחית, דבר שתרם לגירעון הגבוה.
• חשש מהקטנת פעילות העסקים בישראל. למוד’יס יש חשש שעל רקע המצב, חברות ישראליות ובינלאומיות יקטנו או יפסיקו את הפעילות בישראל במהלך השנה הנוכחית. החשש הזה קיים גם בנוגע לבריחת הון של אזרחים ישראלים לחו"ל ("ירידה מהארץ").
• חשש מפני האטה בהייטק. ענף ההייטק הגלובלי חווה שנה לא פשוטה, דבר שבאופן טבעי השפיע על ענף ההייטק המקומי. אי הוודאות סביב הרפורמה המשפטית גם כן תרם להאטה בפעילות. מוד’יס אינה צופה שיפור במצב ההייטק בשנה הנוכחית. המשך האטה של ההייטק צפוי להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה הישראלית (יותר מאשר כלכלות אחרות), וזאת בשל העובדה שהוא מהווה נתח משמעותי מהכלכלה - 18% מהתוצר ומחצית מהייצוא.
• חשש מפני התרחבות העימות לחזית נוספות ומהתמשכות העימות. מוד’יס מודאגת מכך שהמלחמה תימשך עד המחצית השנייה של השנה, או אפילו תזלוג ל-2025, ובעיקר אם המלחמה תתרחב לחזית נוספת.
• מוד’יס מרוצים מהפחתת הריבית בישראל. החברה שיבחה את פעילות בנק ישראל מאז פרוץ המלחמה, ובפרט את הורדת הריבית שהייתה הראשונה מבין המדינות המפותחות, שצפויה לעודד את הפעילות הכלכלית.
לסיכום
הורדת דירוג האשראי על ידי חברת הדירוג מודי’ס מצטרפת לשורה של אתגרים עמם מתמודדת כלכלת ישראל בחודשים האחרונים, בינהם המצב הביטחוני בדרום ובצפון, השלכות המלחמה על הפעילות הריאלית ועל השווקים הפיננסיים, היעדר תוכנית יעדים סדורה ובניית אסטרטגיה ליום שאחרי, אי-הוודאות סביב הרפורמה המשפטית, הריביות הגבוהות, האטת ענף ההיטק ורבים אחרים. דירוג נמוך יותר מאותת לציבור המשקיעים (לזרים ולמקומיים) על שחיקה בכושר החזר החוב הממשלתי, וצפוי כי זו תתורגם לריביות גבוהות יותר, עבור ממשלת ישראל וכנגזרת, עשויה גם להיות השפעה שלילית על עסקים ישראלים בבואם לגייס חוב בחו"ל. ריביות גבוהות יותר מאלצות את הממשלה לתעדף את הקצאת המשאבים לטובת תשלום החוב, וזאת על חשבון סעיפים חלופיים כגון משרדים חברתיים או השקעה במה שמכונה "מחוללי צמיחה". הורדת הדירוג מעיבה על מחירי האג"ח, המניות העל שער החליפין ודרכם על שלל של אפיקי חיסכון פיננסיים.
עם זאת, ניתן להבחין כי בשווקים הפיננסים כבר נערכו למהלך מבעוד מועד, ואפשר להניח כי "החדשות הרעות" כבר מגולמות במידה רבה במחירים. לעיתים קרובות, הבשורות בפועל מוסיפות לוודאות ודווקא גורמות לתיקון מסוים בשווקים. במבט לטווח מעט רחוק יותר, יש לזכור כי לא מדובר בגזירה פרמננטית, שלא ניתנת לתיקון. שיפור במצב המשק, מדיניות ממשלתית אחראית מבחינה תקציבית, בניית תוכנית אסטרטגית ליום שאחרי המלחמה, רפורמות, התאוששות כלכלית גלובלית ובפרט זה, בענף ההייטק, כמו גם ולא פחות חשוב, יציבות פוליטית מקומית עש