אחרי שנפגשנו עם ילדי בארי, לשיחה מרגשת וקשה על מה עבר עליהם בשבת השחורה, פגשנו את האימהות של אותם ילדים. הן סיפרו למה הילדים של 6 באוקטובר הם לא אותם ילדים של 7 באוקטובר, על מה הן חושבות בלילה כשהילדים נרדמים, על מי הן כועסות ולמה יותר מכל הן מתגעגעות לדברים הפשוטים של החיים, כמו סתם לקפל כביסה. "אנחנו פה בהישרדות בשביל הילדים - ובשביל החטופים"
