בני הנוער ששומעים עדויות של שורדי שואה במכוני שואה או באירועים כמו "זיכרון בסלון", לא יוכלו לעשות זאת בעוד שנים מועטות. אז איך בכל זאת משמרים את הזיכרון? בלי לפחד מחדשנות שמדברת אל הנוער, גם אם מדובר בצפייה בהולוגרמה במקום בהרצאה מלאת מספרים ותאריכים