דיכאון הוא אחת הסיבות הנפוצות ביותר בעולם לתפקוד לקוי ברמה האישית, הנפשית והגופנית. אחת מהסיבות לכך היא שהוא לא מאובחן כהלכה לעתים קרובות מאוד. אנשים רבים כלל לא מתייחסים למצב רוחם ה”מדוכדך” כאל בעיה, למרות שמדובר בתופעה המתמשכת חודשים ארוכים, ללא סיבה ניכרת לעצבות, או במצבים שבהם אנשים בעלי חוסן נפשי מספק היו יכולים לחזור לעצמם במהירות. לפיכך, טיפול בדיכאון מתחיל קודם כל מאבחון נכון, מדויק, רגיש ומתוזמן היטב של הבעיה הקשה הזאת, הגובה קורבנות, בין השאר, בשל הנטיות האובדניות שהוא טומן בחובו.
https://kol-haifa.co.il/wp-content/uploads/2020/04/1-20-300x180.jpg 300w, https://kol-haifa.co.il/wp-content/uploads/2020/04/1-20-768x461.jpg 768w, https://kol-haifa.co.il/wp-content/uploads/2020/04/1-20.jpg 1472w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
מי נזקק לעבור טיפול בדיכאון?
הקו שעובר בין דכדוך “תקופתי” או “חוויית פרדה קשה” הוא לא כל כך דק. התסמינים של דיכאון כוללים תחושת עצב ודכדוך עמוק שלא עוברת גם כשעושים פעילויות המסבות שמחה ואושר בימים רגילים. בנוסף לכך, אדם עשוי לחוות תחושה חובקת-כל של ריקנות, חוסר תחושה וחוסר רצון לחיות. בשנים האחרונות נמדדו מקרים רבים מאוד של דיכאון בקרב בני הגיל השלישי המטופל במסגרת הפסיכוגריאטריה, אך לאחרונה נצפים יותר ויותר מקרים של דיכאון קליני חמור גם בקרב צעירים מאוד, עד בני נוער. כך, טיפול בילדים ומתבגרים בנושאי דיכאון אינו יוצא דופן בימים אלה.
כיצד מתנהלים חיי היומיום של אנשים הסובלים מדיכאון
המשמעות של דיכאון קליני הוא שהוא אינו “עובר בעצמו”. ללא טיפול בדיכאון שכזה, אדם עשוי להגיע למצב שהוא לא מצליח לצאת מזה לבדו. חוץ מזה שפעמים רבות הדיכאון עצמו גורם לאדם להרגיש עוד יותר רע עם עצמו, כך שהוא אפילו לא חולק את הבעיה עם קרוביו.
הסובלים מדיכאון מתארים קושי מהותי מאוד בלצאת מהמיטה בבוקר. חוסר הרצון לחיות גורם לכל משימה להיות קשה מדי. אנשים הזקוקים להליכים מתמשכים של טיפול בדיכאון מדווחים על קושי לצאת מהמיטה, להתקלח, להכריח את עצמם לאכול. לפי דבריהם, פשוט “אין להם כוח לכל זה”.
האם הדיכאון עשוי להיות “מדבק” בין בני משפחה?
האם אפשר לעבור טיפול משפחתי נגד דיכאון? במקרים מסוימים, כאשר משפחה אחת ספציפית חווה משברים אובדנות רבים זה אחר זה, יכול להיווצר מצב שכל אחד מסתגר בתוך עצמו ושוקע למרה שחורה, כך שאין לכידות המאפשרת לתמוך זה בזה. במצבים אלה כדאי שיהיה אדם מבחוץ שיזהה את המצוקה ויפנה את הנפשות הזקוקות לכך לטיפול המתאים.
כמו כן, אין לשכוח על הנטייה התורשתית שעשויה להיות אחד הגורמים לדיכאון. נמצא שילד להורה בעל נטייה לדיכאון קליני יש סיכוי מוגבר לסבול מדיכאון גם כן.
אפשרויות נרחבות ומיוחדות יותר של טיפול בדיכאון
בעבר היה בעיקר פרוטוקול אחד לטיפול בדיכאון – תרופות המעכבות את ספיגת הסרוטונין, מה שמעלה את מצב הרוח “במוח”. בנוסף לכך, טיפול דינמי המותאם לצורכי המטופל יכול לסייע במציאת המחשבות המפעילות את כדור השלג שגורר מצבי דיכאון מתמשכים. לפעמים מדובר בטריגר יחיד מהעבר שעצם ההבנה שלו מנטרלת את השפעתו ומאפשרת להימנע מדיכאון כבר בהמשך. טיפול באומנות לילדים ומתבגרים הוכיח את עצמו כדרך יעילה למצוא ולעבד טראומות אלה בסביבה נעימה ובטוחה. טיפול בדיכאון הוא שלב חשוב מאוד בחיי החולה, משום שהודות לאפשרויות הטיפוליות אפשר להתגבר על הבעיה ולהתקדם לעבר איכות חיים טובה.
הכח לשנות נעזר בכל השיטות הקיימות בתחום הפסיכולוגיה המודרנית במטרה לסייע לכל מטופל להתמודד עם דיכאון באופן היעיל ביותר, ובמידת האפשר – גם בעצמאות מירבית וגם עם טיפול רגשי.
הפוסט הגישות המודרניות של טיפול בדיכאון על כל סוגיו הופיע ראשון במקומונט חיפה - קול חיפה חדשות מקומיות של חיפה