https://www.pc.co.il/wp-content/upload ... ster-Recovery-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />

משבר הקורונה העמיד במבחנים לא פשוטים מערכות לאומיות וציבוריות שונות, בעיקר ביכולת לתת מענה לביקושים בהיקפים גדולים ביותר, בזמן נתון, על תשתיות קיימות. המבחן השני הוא היכולת להמשיך ברציפות תפקודית. התוצאות כפי שהן באות לידי ביטוי כיום משקפות את רמת המוכנות של אותם גופים, חושפות עד כמה הם ערוכים לשעת חירום אמיתית, ובעיקר מה הם צריכים לעשות בבוקר שלמחרת סיום המשבר.

אחד המאפיינים של משבר הקורונה הוא היכולת של אזרחים להמשיך ולקבל שירותים באמצעות האינטרנט בצורות שונות, וזאת דרך אתר GOV הממשלתי. כדי לאפשר זאת נדרשה היערכות בלוז כמעט אפס של כל משרדי הממשלה, בהובלת רשות התקשוב הממשלתי. בראיון שמתפרסם בגיליון זה עם שחר ברכה, מ"מ ראש הרשות, הוא מספר על ההיערכות של הרשות, כבר מהרגע הראשון שבו הם שמעו על המגיפה. האתגר הגדול ביותר שעמד בפניהם הוא להיערך בתוך 48 שעות למצב, שבו מחצית מעובדי המדינה עוברים לעבוד מהבית. זוהי מהפיכה תפיסתית דרמטית ביותר בשירות הציבורי בישראל, אבל מעבר לכך היא גם הייתה אתגר לוגיסטי - לספק את כל הציוד, הכלים והמערכות כדי שהעובדים שיכולים ימשיכו לעבוד. מכאן שאפשר בהחלט לקבל את דבריו של שחר ברכה, שלפיהם, העובדה שכיום מרבית משרדי הממשלה ממשיכים לתת שירותים לאזרחים למאות אלפי אנשים היא תוצאה של היערכות מראש של הרשות ושל המנמ"רים, שהיא הגוף המקצועי שלהם.

תפקיד המנמ"ר בשעת חירום

ההיערכות הזאת התאפשרה בזכות השקעות לא מעטות שנעשו בשנים קודמות בהקמת התשתית של ממשל זמין, GOV, וחיבור המשרדים לתשתית הזאת. ההיערכות הזאת ראויה לציון, כי המאבק על התקציבים כדי לממש את התוכניות לא היה קל. כמו נושאים רבים הקשורים לדיגיטל, אונליין ואינטרנט, הממשלה, כמו מגזרים אחרים, לא נתנו לה את העדיפות העליונה כפי שהם נותנים היום.

ההיערכות הנכונה השליכה ישירות גם על הההערכות של המנמ"רים. נדמה שזו אחת מהשעות היפות יותר שלהם, ובמשרדים רבים מעמדם ללא ספק קיבל שדרוג רציני. הקורונה שינתה להם את סדר היום והטילה עליהם שורה של משימות. אפשר ללמוד זאת מדף ההנחיות שפרסמה הרשות זמן קצר לאחר החלטת הממשלה לסגור את משרדי הממשלה. הסעיף הראשון מגדיר את תפקיד המנמ"ר ואגפי הטכנולוגיות בשעת חירום, שהוא קודם כל לאפשר למשרדים רציפות תפקודית תוך מתן מענה לכל השירותים. כדי לעשות זאת על המנמ"רים להבטיח המשך פעילות במערכות הליבה, התחברות מרחוק ושמירה על התשתיות הקריטיות של המשרד. תפקידו של המנמ"ר, נאמר בדף ההנחיות, הוא לוודא שהתחברות תהיה רציפה כל הזמן, כולל ביצוע עבודות תחזוקה יזומה והתאמת צורכי הרישוי.

לקחים ליום שאחרי

נכון להיום, מרבית המנמ"רים עומדים ביעדים אלו, בתמיכה צמודה של רשות התקשוב. אבל ביום שאחרי יצטרך כל אחד מהם להכין רשימת הפקת לקחים, להסיק מסקנות, כאשר היעד המרכזי: הקמת מערך שירותים דיגיטלי מלא, שיהווה מערך גיבוי, בדיוק כמו שיש מערכי גיבוי לתשתיות טכנולוגיות. משבר הקורונה הוא משבר DR וקודם כל אנושי. אירוע בסדר גודל בלתי נתפס, שמשבית בבת אחת מאות אלפי עובדים ומקומות עבודה. התרבות הארגונית בממשלה הייתה עד כה רחוקה מאוד מיישום שיטות של עבודה מהבית, שימוש בוועידות וידיאו, יישום תהליכים אוטומטיים ביחסי אזרח-רשות, דברים שעד כה היו בגדר הצהרות ושימוש חלקי.

הקורנה גם תגרום להעלאת רמת האמון של הציבור בשירותי הממשלה, אנשים יתרגלו שלא צריך ללכת למשרד הפנים כדי לאשר תעודה, לא צריך ללכת ללשכת התעסוקה כדי לקבל דמי אבטלה, כמו שלא צריך לרוץ לרופא, או לממש כל זכות אחרת. ואולי אסימון הדיגיטל ייפול אצל שרי הממשלה החדשה ההולכת ומוקמת, וישיבות ממשלה, כנסת, או אפילו בחירות לכנסת, ייעשו בצורה דיגיטלית. למדנו שזה אפשרי, וגם יעיל. ימים יגידו.

הפוסט שעת המבחן הקריטית של התקשוב הממשלתי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות