נט2יו - איכות ברשת משנת 2004
  שניים אוחזין בטלית, שנאה, אהבה ומיליארד דולר
30/10/2019 4:21

https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2019/10/רונן-חן-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />


שניים אוחזין בטלית, האחד טוען "טלית זו שלי" והשני טוען "שלי היא"... מה התשובה הנכונה? כיצד תורת המשחקים באה לפתור את הבעיה? בכלכלה ההתנהגותית אנו דנים על מושג בשם "אפקט הבעלות" (Endowment Effect).


אפקט הבעלות הוא הטיה רגשית, המבטאת מצב שבו כאשר אנחנו בעלים של משהו (או מרגישים תחושת בעלות על משהו), אנחנו באופן לא רציונלי מעריכים אותו הערכת יתר, למרות ערכו האובייקטיבי. אפקט הבעלות מתרחש בדרך כלל כאשר שתי תופעות פסיכולוגיות נפגשות:


שנאת ההפסד (Loss Aversion) – מחקרים מצאו, כי אנו מרגישים תחושת כאב מהפסד בעוצמה החזקה פי שתיים מאשר רווח שווה ערך.


"התאהבות" – אנחנו "מתאהבים" בפריט שנמצא כבר אצלנו ומעדיפים שלא להחליף אותו בתמורה לפריט אחר בעל ערך אובייקטיבי זהה.


כעת, משהבנו במעט את אפקט הבעלות, נוכל לראות שימושים שונים שלו בעולם האמיתי. למשל, סוכנויות רכב דואגות להציע בצורה משכנעת כי עליך לבצע נסיעת מבחן לרכב טרום רכישתו, זאת על מנת שאפקט הבעלות יתחיל להשפיע, שהרי הקונה הפוטנציאלי מדמיין כאילו הרכב כבר בבעלותו (איזו תחושה זו להחליף להילוך גבוה במכונית יוקרתית בכביש מהיר), והתוצאה לא מאחרת לבוא – הלקוח, שעד לפני זמן מה הגיע לצורך מטרה אחת - לרכוש רכב בקטגוריה נמוכה יותר, מתחיל לשכנע את עצמו כי כדאי לו להשקיע יותר ולקבל את הרכב שעליו ערך את נסיעת המבחן.


גם חברת אפל עושה שימוש מתוחכם באפקט הבעלות. החברה מאפשרת למבקריה בחנויות ברחבי העולם להתנסות במוצרים ללא הגבלת זמן. לא רק זאת, העובדים מונחים ברמה שבועית לא ללחוץ על הלקוח/מבקר לעזוב את מתחם החנות. הדבר מייצר למעשה אצל המבקר את תחושת הבעלות על המוצר בצורה פסיכולוגית, וככזה הוא מוכן לרכוש, והנה - הנה ממבקרים הפכנו ללקוחות שמשלמים – והרבה.


רוצים עוד דוגמה? בבקשה: חנויות הבגדים הפיזיות ואלה שבמרחב האינטרנטי: בחנות הפיזית הקונה חולף על פני הבגד משום שהוא נרתע מהמחיר, אך כשהוא מקבל את המלצת המוכר למדוד את הפריט, להתנסות בו ו"לאהוב" אותו - תחושת הבעלות גוברת ומשפיעה בצורה ישירה על תפיסת המחיר. מצד שני, החנויות במרחב האינטרנטי משתמשות באפקט הבעלות על ידי ההצעה הבאה: שלם לנו רק לאחר המשלוח, למשל, חברת stitchfix. בדרך זו הם מבצעים חיקוי של דפוס ההתנהגות בעולם האמיתי-פיזי, שהרי תמדוד ותשלם לנו אחר כך. לא זו בלבד שמופעל אפקט הבעלות, כאן נכנס אפקט נוסף שקצרה היריעה מלפתח במאמר זה.


נתקדם לדוגמאות שבהם אתם יכולים אפילו לעשות שימוש מושכל. שימוש במשפט: "ניתן להחזרה תוך X ימים ולקבל החזר מלא". חברה שעושה שימוש במשפט זה מאפשרת למבקר, שעד מהרה יהפוך ללקוח פוטנציאלי לרכוש את המוצר, לקחת הביתה, להתנסות בו לתקופה מסוימת, כאשר הוא יוכל להחזיר את המוצר תוך X ימים ולקבל החזר מלא. יש מגוון רחב של דוגמאות מעולמנו אנו – למשל חברת מזרונים מפורסמת עושה שימוש במשפט זה. אפקט הבעלות בכלכלה ההתנהגותית מתחיל לעבוד, והערך הסובייקטיבי של המוצר עולה. כעת למבקר יהיה קשה יותר לוותר, והוא יהפוך ממבקר ללקוח שכבר שילם על הפריט (זה כבר שלי), והסבירות של השימוש בהחזר הכספי יורדץ משמעותי.


מול הדוגמאות האלה צריך לדעת היכן לעשות שימוש באפקט זה וכן את תופעות הלוואי שיכולות לנבוע מתהליך הטמעה לא נכון. כולנו זוכרים את טעות מיליארד הדולר של חברת יונייטד אירליינס: ד"ר דיויד דאו, אמריקני ממוצא וייטנאמי רכש טיסה בחברה וכבר התיישב בכיסאו לאחר שעלה למטוס. מפאת רישום יתר מצד החברה, שוטרי משטרת שיקגו הקימו אותו מהכיסא, גררו אותו בכוח והורידו אותו בכוח – הסרטון הוויראלי של המקרה גרם לנזק מיידי של מיליארד דולר לחברה.


ההסבר לתופעה נעוץ שוב באפקט הבעלות: ברגע שהנוסעים עלו למטוס והתיישבו, האפקט מתחיל לפעול. הנוסעים מחוברים פסיכולוגית "חזק לכיסא", וכפועל יוצא כבר קשה לשכנע אותם לוותר על מקומם - זאת גם כאשר מוצע להם סכום נכבד של כסף כפיצוי.


מכאן, שעלינו לדעת לעשות שימוש באפקט הבעלות בצורה נכונה, יעילה ואפקטיבית.


 


הכותב הוא מנכ"ל אלבי


הפוסט שניים אוחזין בטלית, שנאה, אהבה ומיליארד דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות







האחריות על התגובות למאמרים השונים חלה על שולחיהן. הנהלת האתר אינה אחראית על תוכנן.
שליחת תגובה
חוקי שליחת תגובות*
תגובות חברי האתר מאושרות אוטומטית
כותרת*
_CM_USER*
_CM_EMAIL*
_CM_URL*
הודעה*
קוד אבטחה*

 הערה: התכנים המוצגים בעמוד זה ...

התכנים המופיעים במדור זה מועברים אוטומטית מבלוגים ואתרי מידע ברשת, כל הזכויות על התכנים: כולל טקסטים, תמונות, סרטים וכל מדיה נוספת, הנם של יוצרי החומר המקורי בלבד. אתר נט2יו אינו טוען לבעלות או לזכויות יוצרים על התכנים, אלא רק מצביע עליהם בצורה נוחה ומרוכזת, וכן מקשר אל האתר המקורי, עם המאמרים המלאים. אם למרות האמור לעיל, נתקלת בחשש להפרת זכויות יוצרים, או שתוכן מסויים באתר אינו לרוחך, אנא דווח לנו באמצעות טופס יצירת הקשר ונורידו בהקדם האפשרי מהאתר.
×

הצהרת נגישות

אתר זה מונגש לאנשים עם מוגבלויות על פי Web Content Accessibility Guidelines 2 ברמה AA.
האתר נמצא תמידית בתהליכי הנגשה: אנו עושים כל שביכולתנו שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות.
אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות אנא שלחו לנו הערתכם במייל (אל תשכחו בבקשה לציין את כתובת האתר).

אודות ההנגשה באתר:

  • אמצעי הניווט וההתמצאות באתר פשוטים ונוחים לשימוש.
  • תכני האתר כתובים בשפה פשוטה וברורה ומאורגנים היטב באמצעות כותרות ורשימות.
  • מבנה קבוע ואחיד לנושאים, תתי הנושאים והדפים באתר.
  • האתר מותאם לצפייה בסוגי הדפדפנים השונים (כמו כרום, פיירפוקס ואופרה)
  • האתר מותאם לסביבות עבודה ברזולוציות שונות.
  • לאובייקטים הגרפיים באתר יש חלופה טקסטואלית (alt).
  • האתר מאפשר שינוי גודל הגופן על ידי שימוש במקש CTRL וגלגלת העכבר וכן בלחיצה על הכפתור המתאים בערכת ההנגשה הנגללת בצד האתר ונפתחת בלחיצה על הסמלון של כסא הגלגלים.
  • הקישורים באתר ברורים ומכילים הסבר להיכן הם מקשרים.
    לחיצה על הכפתור המתאים בערכת ההנגשה שבצד האתר, מסמנת את כל קישורי האתר בקו תחתון.
  • אנימציות ותכנים מהבהבים: הכפתור המתאים לכך בערכת ההנגשה שבצד האתר , מאפשר להסתיר בלחיצה אחת את כל התכנים באתר הכוללים היבהובים או תכנים המכילים תנועה מהירה (אנימציות, טקסט נע).
  • למתקשי ראיה: מתקשי הראיה שבנינו יכולים להעזר בשני כפתורים הנמצאים בערכת ההנגשה בצדו הימני של האתר, האחד מסב את האתר כולו לגוונים של שחור ולבן, השני מעביר את האתר כולו למצב של ניגודיות גבוהה.