https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2019/06/maya600-300x210.jpg 300w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" />

מרכז הפיתוח של Dell-EMC, ששוכן בפארק ההיי-טק גב ים בבאר שבע, מציין בימים אלה שמונה שנים להקמתו. EMC היא בין הארגונים הראשונים שנכנסו לפארק (עוד לפני האיחוד שלה עם Dell - י"ק), שממוקם לא רחוק מתחנת הרכבת באר שבע צפון, אוניברסיטת בן גוריון וגם, לא עלינו, בית החולים סורוקה.

המרכז בבירת הנגב מאכלס ארבעה מתוך 23 הבניינים שכולל הפארק. מדובר באחד מארבעה מרכזי פיתוח של החברה שפועלים בישראל - האחרים נמצאים בהרצליה פיתוח, בגליל ים ובחיפה. Dell-EMC מבצעת תהליך ארגוני לאחד את ארבעת המרכזים הללו, שברובם הוקמו על בסיס רכישות של חברות ישראליות שהיא ביצעה, לישות אחת, תוך שמירה על הייחודיות של כל אחד מהמרכזים. ואכן, למרכז בבאר שבע יש לא מעט דברים ייחודיים - בהיבט הפתרונות שמפותחים שם, אבל יותר מכל בתחושת החלוציות, ציונות נטו, שתורמת את חלקה לחיזוק הפריפריה.

מבחינת Dell-EMC, המרכז בבאר שבע, שמעסיק 2,600 עובדים, הוא מנוע צמיחה לחדשנות במו"פ, בין היתר בגלל הקרבה לאוניברסיטת בן גוריון, למערך הסייבר הלאומי, למרכז הפיתוח של רפאל שנחנך בפארק גב ים בחודש האחרון ולחברות היי-טק נוספות שפועלות מהאזור. לא רחוק משם אפשר להבחין בהכנסות לעליית הדחפורים על הקרקע שעליה תוקם קריית התקשוב הצבאית.

את המרכז הבאר שבעי מובילה מאיה הופמן לוי, המשמשת גם כחברת הנהלת מרכז המצוינות שמאחד את כל מרכזי הפיתוח של Dell-EMC בישראל ושבראשו עומד דן ענבר, שהחליף את ד"ר ארנה ברי. לפני שגויסה לתפקיד, הייתה הופמן-לוי מנהלת משאבי האנוש באטלנטיום טכנולוגיות ומנכ"לית ++See, שעוסקת בייעוץ ובליווי בתחום משאבי האנוש לחברות סטארט-אפ והיי-טק.

בראיון לאנשים ומחשבים במלאות שמונה שנים להקמת המרכז בנגב היא סיפרה כיצד משלבים אתגרים טכנולוגיים עם חזון, ובעיקר איך מיישמים מנהיגות שמעצימה את העובדים והופכת אותם לקהילה של מצוינות, שמזדהה עם הארגון ברמות ובהיקפים לא מקובלים.

מה היו הסיבות להקמת מרכז פיתוח בנגב, הרחק ממרכזי ההיי-טק?

"ב-2011, כשהנהלת EMC קיבלה את ההחלטה על הקמת המרכז, זה לא היה טריוויאלי בכלל ונבע משתי סיבות: קרבה להון האנושי האיכותי שיש באוניברסיטת בן גוריון והרצון לייצר מול הנהלת החברה העולמית מסה משמעותית של מרכזי הפיתוח בארץ".

איך הצלחתם לשכנע את ההנהלה להשקיע במרכז מרוחק כל כך?

"זה יכול בהחלט להירשם לזכותם של כמה מנהלים בכירים ב-EMC ישראל שהייתה להם השפעה על ההנהלה העולמית, כמו גיל גורן וד"ר ברי. בנוסף, הבאנו לתשומת לבה של ההנהלה העולמית את האקו-סיסטם הייחודי שקיים בבאר שבע והתקבלנו למסלול 'שכר גבוה' של מרכז ההשקעות, שמתמרץ חברות שעברו לכאן, על ידי עידוד תשלום שכר להון אנושי ברמה גבוהה שיניע את האזור הזה".

איך הצלחתם לגייס את ההון האנושי, שידוע שאינו נוהר לנגב?

"בעיקר על ידי הדגשת הערך החלוצי והרצון לתרום לפיתוח הנגב. בנוסף, גייסנו תושבים מבאר שבע והסביבה, בוגרי מדעים ומהנדסים, שיש להם פוטנציאל רב ושלא יצטרכו להגיע למרכז. איתרנו סטודנטים בבן גוריון, בשנים השלישית והרביעית, והצענו להם קריירה, על אף שלא היה להם ניסיון. מעבר לזה, הצלחנו לשכנע מנהלים ובעלי תפקידים מאזור המרכז לבוא לפה על ידי קידום בתפקידים, קבלת אחריות ואתגרים טכנולוגיים".

כמה מתוך העובדים כיום הם מהדרום?

"יש במרכז רוב מוחלט של עובדים מאזור באר שבע והסביבה - 88%. ליתר קל יחסית להגיע מצפונה מכאן, בזכות תחנת הרכבת הסמוכה. כמו כן, 28% מהעובדים שלנו הם עובדות, וזה נתון שגדל בכל שנה. בנוסף, אנחנו מבצעים פעולות רבות בתחום הגיוון התעסוקתי, לשילוב של בדווים, חרדים וחרדיות, ומגוון רחב של פעילות בתוך הקהילה ולמענה".

הופמן לוי הרחיבה לגבי העסקת הסטודנטים: "אנחנו מציעים להם להישאר פה. אנחנו יודעים שזה לא פשוט. חלק גדול מהם לא גר באזור, לרבים מהם יש בנות זוג וההחלטה אם להמשיך את החיים פה צריכה להיות משותפת. לכן, אני מראיינת זוגות כאלה, ואם יש פוטנציאל ונכונות, אנחנו עוזרים גם לבנות הזוג להשתלב בעבודה באזור. בכלל, יש זוגות שהכירו אצלנו והתחתנו, ורק בשנה האחרונה היו פה 34 לידות".

כיצד השפיע המיזוג בין Dell ל-EMC על אופי העבודה במרכז הפיתוח?

"לשמחתי, אני יכולה לומר שקיבלנו אור ירוק להמשיך לפתח את מרבית הדברים. אנחנו מתמקדים בעולמות האחסון והגנת המידע, ויש כאן קבוצה ייחודית של מדעני נתונים, שנותנת שירותים לכל מערך ה-IT של Dell העולמית. עצם העובדה שנתנו לנו את ההובלה מלמדת עד כמה מעריכים בהנהלה העולמית את ההון האנושי פה. בנוסף, יש לנו קבוצת פיתוח של RSA וקבוצה שעוסקת בהיבטים השונים של הסייבר, שמפעילה SOC פנימי".

עוד ציינה הופמן לוי כי "יש לנו שיתוף פעולה מלא עם חברות היי-טק שנמצאות שמסביב, כולל מתחרות. אנחנו יושבים אחת לחודש כדי למקסם את האקו-סיסטם הנפלא שיש כאן ומעלים בעיות, ובעיקר דאגה לעובדה שהעיכוב המתמשך במעבר צה"ל לנגב נותן אות אותותיו. חברות מתחילות לעזוב את האזור בגלל זה וזה חבל ומצער מאוד, ברמה הלאומית. באשר אלינו, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לתרום לחיזוק הנגב, עם הרבה אהבה ומחויבות הן למקום העבודה שלנו והן למדינה בכלל".

הפוסט שמונה שנות ציונות, טכנולוגיה ומנהיגות בנגב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות